ילדים לאימהות הסובלות מדיכאון מצויים בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי עם כניסתם לבית הספר, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics. הסיכון הגדול ביותר לעיכוב התפתחותי תועד בילדים שהיו בגילאי 4-5 שנים, או באלו שהיו לפני גיל שנה, בעת הופעת הדיכאון האימהי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה לדיכאון אימהי לפני גיל 5 שנים ובין הפרעות התפתחות בעת הכניסה לבית הספר. מדגם המחקר כלל את כל הילדים שנולדו במניטובה, קנדה, אשר השלימו הערכה התפתחותית מוקדמת בין 2005-2016. דיכאון אימהי הוגדר על-בסיס ביקורי רופא, אשפוזים ונתונים מבתי מרקחת; הפרעה התפתחותית נקבעה על-בסיס מדד Early Developmental Instrument.
בקרב ילדים שנחשפו לדיכאון אימהי לפני גיל 5 שנים תועדה עליה של 17% בסיכון להפרעה התפתחותית אחת לפחות בתחילת הלימודים בבית ספר, בהשוואה לילדים ללא חשיפה לדיכאון אימהי לפני גיל 5 שנים. חשיפה לדיכאון אימהי נקשרה בקשר ההדוק ביותר עם קשיי כישורים חברתיים (סיכון יחסי מתוקן של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.38), בריאות גופנית ונפשית (סיכון יחסי מתוקן של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.36) ובשלות רגשית (סיכון יחסי מתוקן של 1.27, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.37).
עבור מרבית התחומים ההתפתחותיים, חשיפה לדיכאון אימהי לפני גיל שנה ובין הגילאים 4-5 שנים נקשרה בקשר המשמעותי ביותר עם הפרעה התפתחותית.
מהמחקר עולה כי בדומה למחקרים קודמים, בילדים שנחשפו לדיכאון אימהי קיים סיכון מוגבר להפרעות התפתחות בעת תחילת הלימודים בבת הספר. החוקרים הוסיפו עוד כי ההשפעה השלילית של חשיפה לדיכאון אימהי הינה ספציפית לתחומים התפתחותיים מסוימים וכי ההשפעות הללו משתנות בתלות בגיל בו הילד נחשף לדיכאון האימהי.
Pediatrics August 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!