בחולים עם פרפור פרוזדורים אשר הפסיקו את הטיפול הפומי בנוגדי-קרישה תועדה עליה של פי 2-3 בסיכון לאירוע מוחי איסכמי, בהשוואה לחולים אשר המשיכו בטיפול.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפסקת טיפול נוגד-קרישה פומי ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים. הם השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, אשר התבססו על רשומות רפואיות ממוחשבות מבריטניה ובחנו את הנתונים ממאגר חולים מדרום דנמרק. חולים עם פרפור פרוזדורים מבריטניה (76,882 חולים) ומדנמרק (41,526 חולים) היו במעקב לזיהוי היארעות אירוע מוחי איסכמי במהלך 2016-2018. לחולים שפיתחו אירוע מוחי איסכמי התאימו החוקרים ביקורות תואמות בגיל ומין וחושבו יחסי הסיכויים המתוקנים להפסקת טיפול נוגדי-קרישה פומי, בהשוואה להמשך הטיפול התרופתי.
החוקרים מדווחים על 616 מקרים של אירוע מוחי איסכמי בבריטניה ו-643 מקרים בדרום דנמרק.
הפסקת טיפול בכל נוגד-קרישה פומי לוותה בעליה של פי 3 בסיכון לאירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים של 2.99, רווח בר-סמך 95% של 2.31-3.86) במדגם מבריטניה ובעליה של פי 2.3 בסיכון לאירוע מוחי איסכמי (יחס סיכויים של 2.30, רווח בר-סמך 95% של 1.79-2.95) במדגם מדנמרק. יחסי הסיכויים לאירוע מוחי איסכמי בעקבות הפסקת טיפול בקומדין עמדו על 2.38 (רווח בר-סמך 95% של 1.72-3.30) ועל 1.83 (רווח בר-סמך 95% של 1.34-2.49), בהתאמה. יחסי הסיכויים לאירוע מוחי איסכמי בעקבות הפסקת נוגדי-קרישה אחרים עמדו על 4.59 (רווח בר-סמך 95% של 2.97-7.08) ועל 3.37 (רווח בר-סמך 95% של 2.35-4.85), בהתאמה.
החוקרים כותבים כי בכל שנה, המשך טיפול בנוגדי-קרישה פומיים עשוי למנוע עד 987 מקרים של אירוע מוחי איסכמי בבריטניה ועד 132 מקרים בדנמרק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התייחסות לסכנות הפסקת טיפול נוגד-קרישה פומי עשויה להפחית משמעותית את הסיכון לאירוע מוחי על-רקע פרפור פרוזדורים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!