במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood – Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנה וריאביליות רבה בין נשימה לנשימה בדפוסי הנשמה אזורית במהלך הנשמה לא-פולשנית של פגים, עם עדיפות לאזורים שאינם תלויים בכוח המשיכה. עוד עולה מהנתונים כי הנשמה לא-הומוגנית לוותה בחמצון גרוע יותר.
מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים של הנשמה אזורית במהלך הנשמה לא-פולשנית של פגים יציבים. המטרה המשנית של המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מדדי הומוגניות של הנשמה ובין מדדים קליניים אחרים של המצב הנשימתי.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, שכלל שתי יחידות טיפול נמרץ ביילודים. מדגם המחקר כלל 40 פגים יציבים, אשר נולדו לפני שבוע 30 להיריון וקיבלו הנשמה רציפה בלחץ חיובי (32 פגים) או הנשמה באמצעות קנולה נזאלית בזרם גבוה (8 חולים) למשך לפחות 24 שעות לאחר גמילה מהנשמה פולשנית. עוד הושלמה בדיקת EIT (Electrical Impedance Tomography) של הנשמה אזורית במהלך 60 דקות של נשימה שקטה.
מהנתונים עולה כי האוורור היה גדול יותר בריאה הימנית (ממוצע של 69.1% מסך הנפח החילופי). השליש המרכזי של הריאה קיבל את מרבית הנפח החילופי, לאחריו אזורים לא-תלויים ואזורים תלויים. חוסר הומוגניות באוורור לוותה ברוויון חמצן קפילארי פריפרי גרוע יותר. בתינוקות אשר מאוחר יותר פיתחו BPD (Bronchopulmonary Dysplasia), מדדי רוויון חמצן קפילארי פריפרי היו גרועים יותר וחוסר הומוגניות באוורור אזורים לא-תלויים הייתה גדולה יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה וריאביליות רבה בין נשימה לנשימה בדפוסי הנשמה אזוריים במהלך הנשמה לא-פולשנית של פגים, עם העדפה של אזורים לא-תלויים. עוד עולה מהנתונים כי חוסר הומוגניות באוורור לוותה בחמצון גרוע יותר.
Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2020 November 27
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר זה מעניין במובן שאנו רואים כי הריאות אינן מתאווררות באופן הומוגני בזמן הנשמה לא פולשנית. ישנם איזורים המתאווררים טוב יותר לעומת אחרים, גם בשל הגרוויטציה. לכן, יש הבדלים באוורור לפי תנוחת המונשם. ילודים שריאותיהם לא מתאווררות באופן הומוגני תהיה להם נטייה גבוהה יותר לפתח BPD בהמשך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!