במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שכלל עוברים עם בקע סרעפתי מולד בדרגה בינונית מצד שמאל, כאשר מהנתונים עולה כי לא תועדה תועלת משמעותית לביצוע ניתוח FETO (Fetoscopic Endoluminal Tracheal Occlusion) בשבוע 30-32 להיריון, בהשוואה לטיפול שמרני, מבחינת הישרדות עד לשחרור או צורך בתוספת חמצן לאחר שישה חודשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי ניתוח FETO מלווה בעליה בהישרדות תינוקות עם היפופלזיה ריאתית חמורה עקב בקע סרעפתי מולד מצד שמאל, אך אין נתונים אודות ההשפעות בתינוקות עם מחלה מתונה.
במחקר בתווית-פתוחה נכללו נשים שנשאו עובר יחיד עם בקע סרעפתי מולד בדרגה מתונה מצד שמאל. הנשים חולקו באקראי לניתוח FETO בשבוע 30 עד 32 להיריון או לטיפול שמרני. התוצאים העיקריים כללו את הישרדות התינוקות עד לשחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים והישרדות ללא צורך בתוספת חמצן בגיל שישה חודשים.
מניתוח לפי כוונה לטיפול שכלל 196 נשים, 62 מבין 98 תינוקות בקבוצת ההתערבות (63%) ו-49 מבין 98 תינוקות בזרוע הטיפול השמרני (50%) שרדו עד לשחרור (סיכון יחסי של 1.27, p=0.06). בגיל שישה חודשים, 53 מבין 98 תינוקות (54%) בקבוצת FETO ו-43 מבין 98 תינוקות (44%) בזרוע הטיפול השמרני שרדו ללא תוספת חמצן (סיכון יחסי של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.65).
היארעות פקיעת קרומים לפני שבוע 37 להיריון הייתה גבוהה יותר בקרב נשים בזרוע ההתערבות, בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול השמרני (44% לעומת 12%; סיכון יחסי של 3.79, רווח בר-סמך 95% של 2.13-6.91), כמו גם היארעות לידה מוקדמת (64% לעומת 22%, בהתאמה; סיכון יחסי של 2.86, רווח בר-סמך 95% של 1.94-4.34), אך הניתוח לא לווה בסיבוכים אימהיים חמורים אחרים.
החוקרים תיעדו שני מקרי תמותה עוברית ספונטאנית (אחד בכל קבוצה), ללא גורם ברור ומקרה אחד של תמותת יילוד אשר נקשר עם הסרת הבלון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בביצוע ניתוח FETO בשבוע 30 עד 32 להיריון בעוברים עם בקע סרעפתי מולד בדרגה בינונית מצד שמאל. ההתערבות הניתוחית הובילה לעליה בסיכון לפגות ופקיעת קרומים לפני שבוע 37 להיריון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!