בחולים עם סוכרת מסוג 1 המטופלים ב-Insulin Degludec (טרגלודק) הסיכון לאירועי היפוגליקמיה לילית היה קטן במחצית, בהשוואה למטופלים ב-Insulin Glargine U100 (לנטוס), כך עולה מתוצאות מחקר ראש-בראש שהוצגו במהלך כנס ה-ADA (American Diabetes Association).
מספר מחקרים קודמים ערכו השוואה בין טרגלודק ובין לנטוס והדגימו שיעור נמוך יותר של אירועי היפוגליקמיה עם טרגלודק. מחקר HypoDeg הנוכחי כלל 149 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 מ-10 מרכזים בדנמרק, בהם היה תיעוד של לפחות אירוע אחד של היפוגליקמיה לילית חמורה במהלך השנתיים האחרונות. באופן שונה ממחקרים אחרים, החוקרים זיהו אירועי היפוגליקמיה לילית עם דגימות דם ורידי כל שעה מעירוי תת-עורי.
המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול באינסולין בזאלי עם טרגלודק או לנטוס והחוקרים התירו שלושה חודשים להתייצבות הטיפול בטרם החלו לעקוב אחר אירועי היפוגליקמיה לילית למשך תשעה חודשים. לאחר מכן, הם החליפו בין הקבוצות וחזרו על התהליך.
ממצאי המחקר המלא טרם פורסמו אך כעת מדווחים החוקרים על נתונים אודות 51 חולים עם סוכרת מסוג 1 (גיל ממוצע של 58 שנים) מבין 149 משתתפים במחקר HypoDeg, אשר הסכימו לעבור בדיקות דם לאורך הלילה ועשו זאת לפחות פעם אחת בזמן שנטלו כל אחד מתכשירי האינסולין.
החוקרים השלימו דגימות דם כל שעה לאורך 196 לילות וזיהו 57 לילות בהם רמות הסוכר בדם הגיעו לסף היפוגליקמיה ב-33 חולים. שליש מהאירועים הללו תועדו כאשר החולים טופלו בטרגלודק ושני-שליש תועדו כאשר היו תחת טיפול באינסולין לנטוס.
מהנתונים עולה כי שיעור אירועי היפוגליקמיה בדרגה 1 (ירידת סוכר לערך של 70 מ”ג/ד”ל ומטה) היה נמוך ב-54% בחולים שטופלו בטרגלודק, לעומת מטופלים בלנטוס. בדומה, שיעור אירועי היפוגליקמיה בדרגה 2 (ירידת סוכר לערך מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) היה נמוך ב-64% עם טרגלודק לעומת לנטוס. יתרה מזאת, שיעור אירועי היפוגליקמיה תסמינית היה נמוך ב-62% עם אינסולין טרגלודק לעומת לנטוס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 עם אירועי היפוגליקמיה לילית תתכן תועלת לטיפול בטרגלודק.
מתוך כנס ה-ADA ד”ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים בלינסון. ליצירת קשר ומידע נוסף: www.amitakirov.com
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!