מתוצאות מחקר חדש מישראל, בראשות פרופ’ גלעד טוויג מחיל הרפואה והאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, עולה כי במתבגרים עם אסתמה פעילה סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השכיחות של אסתמה ושל הופעה מוקדמת של סוכרת מצויה במגמת עליה. עם זאת, הקשר בין שתי המחלות עדיין אינו מובן היטב ולכן הם ביקשו לבחון את הנושא.
המחקר הארצי כלל למעלה מ-1.7 מיליון מתבגרים בגילאי 16-19 שנים מישראל (59% בנים; גיל ממוצע של 17.3 שנים), אשר השלימו בדיקות רפואיות לפני גיוס לצבא במהלך השנים 1992-2016. אבחנה של אסתמה וחומרת המחלה נקבעה ע”י רופא ריאות והשלמת בדיקת תפקודי ריאות.
מהנתונים עולה כי סוכרת מסוג 2 התפתחה ב-58 מבין 9,090 (0.64%) נבדקים עם אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה, ב-507 מבין 97,509 נבדקים (0.52%) עם אסתמה בדרגה קלה, ב-114 מבין 23,332 נבדקים (0.49%) עם אסתמה לא-פעילה וב-7,095 מבין למעלה מ-1.5 מיליון נבדקים (0.44%) ללא היסטוריה של אסתמה.
לאחר תקנון לגיל, מין, מדד מסת גוף ומשתנים סוציו-דמוגרפיים אחרים, הסיכוי להתפתחות סוכרת מסוג 2 היה גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית באלו עם אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה (יחס סיכויים של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.74) ובאלו עם אסתמה בדרגה קלה (יחס סיכויים של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.28), בהשוואה לנבדקים ללא אסתמה. לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון להופעה מוקדמת של סוכרת מסוג 2 בין אלו עם אסתמה לא-פעילה ואלו ללא היסטוריה של אסתמה.
הן אסתמה בדרגה קלה והן אסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה לוו בסיכון מוגבר להופעת סוכרת לפני גיל 35 שנים: יחס סיכויים של 1.18 (רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.34) ושל 1.44 (רווח בר-סמך 95% של 1.05-2.00), בהתאמה. הקשר בין שתי המחלות נותר ללא שינוי לאחר תקנון לשימוש בסטרואידים פומיים או בשיאוף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במתבגרים עם אסתמה פעילה תועד סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2. הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה קשור ישירות לחומרת המחלה, אך היה בלתי-תלוי בהשמנה בגיל ההתבגרות, עם הופעת סוכרת לפני גיל 35 שנים וקשר שהוא בולט יותר בשנים האחרונות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!