מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
בקרב מבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה לסבול מסוכרת מסוג 2, הגורם המוביל למחלות כליות, בקרב אלה שקיבלו תוספי ויטמין D במשך קרוב ל-3 שנים לא נצפה הבדל משמעותי בתפקודי הכליות, בהשוואה לפלצבו, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Clinical Journal of the American Society of Nephrology. עם זאת, לרוב הנבדקים עם השמנת יתר או עודף משקל היו רמות מספיקות של 25-hydroxyvitamin D וסיכון נמוך לתוצאות כליות שליליות בתחילת המחקר. “היתרונות של ויטמין D עשויים להיות גדולים יותר בקרב אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D בדם ו/או ירידה בתפקודי הכליות”, ציינה מחברת המחקר. היא הוסיפה כי “המחקר ייחודי בכך שגייסנו יותר מ-2000 משתתפים בסיכון לסוכרת, עם שניים מתוך שלושה ערכי גלוקוז חריגים, ובכך זהו המחקר הגדול ביותר העוסק במניעה עם וויטמין D בקרב חולים אלו עד כה”.
המחברת הראשית של המחקר ציינה גם כי למרות שהמחקר לא הראה תועלת לגבי תוספי ויטמין D על תוצאות תפקוד הכליות, 43% מהמשתתפים כבר נטלו עד 1000 IU ויטמין D מדי יום כבר לפני המחקר. ניתוח תת הקבוצה של אנשים שלא נטלו ויטמין D בתחילת המחקר מצא כי מתן תוספת ויטמין D קשורה להורדת פרוטאינוריה, “מה שאומר שמתן ויטמין D כן עשוי להשפיע לטובה על בריאות הכליות וכי יש צורך במחקר נוסף בנושא”, הוסיפה מחברת המחקר.
למרות שרמות נמוכות של 25-hydroxyvitamin D נמצאו כקשורות למחלת כליות, מעט ניסויים העריכו כיצד תוספי ויטמין D עשויים להשפיע על תפקודי הכליות, נכתב במאמר. המחקר כלל 2166 משתתפים ושלושת התוצאים שנבדקו במחקר היו השינוי בקצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR) מתחילת המחקר, השינוי ביחס האלבומין לקריאטינין בשתן (UACR) והחמרת מחלת הכליות לפי מדד KDIGO (הכולל גם את ערכי ה-eGFR וה-UACR). המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 4000 IU ויטמין D3 או פלסבו. למשתתפים הייתה רמת 25-hydroxyvitamin D ממוצעת בסרום של 28 ng/mL, ממוצע eGFR של 87 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר ו-UACR ממוצע של 11 מ”ג/גרם. רק ל-10% היה ציון סיכון בינוני, גבוה או גבוה מאוד לפי מדד KDIGO.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!