האם בדיקת EEG בפגים יכולה לסייע בחיזוי תוצאות נוירו-התפתחותיות בגיל שנתיים? (ADC – Fetal and Neonatal Edition) והערת עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Diseases in Childhood Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת EEG (Electroencephalogram) הינה מנבא טוב של התוצאות לאחר שנתיים בפגים, בפרט כאשר מבוצעת בגיל היריון מתוקן של 35 שבועות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם בדיקת Video EEG בפגים עשויה לסייע בחיזוי התוצאות הנוירו-התפתחותיות לאחר שנתיים. הם אספו נתונים מתרשימי EEG שנערכו בשלוש נקודות זמן לאורך תקופת הינקות בתינוקות שנולדו לפני 32 שבועות היריון. הניטור החל זמן קצר לאחר הלידה ונמשך לאורך שלושת הימים הראשונים. בדיקות EEG נערכו סביב גיל מתוקן של 32 ו-35 שבועות. מדדי EEG התבססו על סכמת דירוג ספציפי לגיל, כאשר בנוסף נבחן הערך המנבא של הערכה קלינית של התינוקות וכן תוצאות בדיקת אולטרה-סאונד של המח. התוצא העיקרי היה המצב ההתפתחותי על-פי סולם Bayley Scales of Infant Development III בגיל מתוקן של שנתיים.

מדגם המחקר כלל 67 תינוקות, כאשר נתונים זמינים לאורך המעקב היו זמינים אודות 57 תינוקות (חציון גיל מתוקן של 28.9 שבועות). ב-40 תינוקות תועדו תוצאות תקינות, ב-17 תועד מהלך חריג/תמותה.

תרשימי EEG בכל נקודות הזמן ניבאו באופן פרטני תוצאה חריגה; עם זאת, תרשים EEG בגיל מתוקן של 35 שבועות היה המנבא הטוב ביותר עם שטח מתחת לעקומה של ה-ROC (Receiver Operating Characteristics) בנקודת זמן זו של 0.91 (P<0.001). להשוואת, השטח מתחת לעקומה של ההערכה הקלינית של התינוקות עמד על 0.68 (p=0.015), בעוד שבדיקת אולטרה-סאונד חריגה של הגולגולת הדגימה שטח מתחת לעקומה של 0.58 (p=0.342).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בתינוקות בסיכון גבוה לנזק מוחי תתכן תועלת לבדיקת EEG בשלב מוקדם לאחר הלידה, כאשר התחזית עשויה להיות טובה יותר במקרים בהם תרשים ה-EEG תקין. הם מציינים כי מאחר וסיבוכים לאחר לידה עשויים לתרום לתוצאות גרועות בפגים, יש מקום להשלים את בדיקת ה-EEG מאוחר יותר, סביב שבוע 35, במטרה לנבא את התוצאות בשלב מאוחר יותר.

ADC – Fetal and Neonatal Edition 2021;106:535-541

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

למרות שמדובר במדגם יחסית קטן, הרי שייתכן כי בעתיד בדיקת EEG בגיל מתוקן של 35 שבועות תתווסף לבדיקות השגרתיות שנערוך לפגים ע”מ לנבא פרוגנוזה (בדומה לבדיקות US מח שאנו מבצעים כבר עתה).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן