במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות השוואה עקיפה בין טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) במינון 1.0 מ”ג לעומת Dulaglutide (טרוליסיטי) במינון גבוה, מהן עולה כי אוזמפיק הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר מטרוליסיטי במינון 3.0 מ”ג ולירידה דומה זו שתוארה עם טרוליסיטי במינון 4.5 מ”ג, זאת לצד ירידה גדולה יותר במשקל הגוף עם אוזמפיק בהשוואה לשני המינונים של טרוליסיטי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של אוזמפיק לעומת טרוליסיטי במינונים גבוהים על ריכוז המוגלובין מסוכרר ומשקל הגוף בחולים עם סוכרת מסוג 2. לצורך כך, הם השלימו השוואה עקיפה של תוצאי היעילות של הטיפולים על-בסיס תוצאות מחקרי SUSTAIN 7 ו-AWARD-11.
מהנתונים עולה כי אוזמפיק במינון 1.0 מ”ג הפחית משמעותית את ריכוז המוגלובין מסוכרר לעומת טרוליסיטי במינון 3.0 מ”ג (הבדל משוער של 0.24%-; רווח בר-סמך 95% של 0.43%- עד 0.05%-), לצד ירידה דומה בריכוז המוגלובין מסוכרר לעומת טרוליסיטי במינון 4.5 מ”ג (הבדל משוער של 0.07%-, רווח בר-סמך 95% של 0.26%- עד 0.12%).
הטיפול באוזמפיק הפחית משמעותית את משקל הגוף לעומת טרוליסיטי במינון 3.0 מ”ג ו-4.5 מ”ג, עם הבדל משוער של 2.65- ק”ג (רווח בר-סמך 95% של 3.57- עד 1.73- ק”ג) ושל 1.95- ק”ג (רווח בר-סמך 95% של 2.87- עד 1.03- ק”ג), בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אוזמפיק הביא לירידה גדולה יותר במשקל הגוף מטרוליסיטי במינונים גבוהים, עם ירידה בהמוגלובין מסוכרר שהייתה גדולה יותר עם אוזמפיק לעומת טרוליסיטי במינון 3.0 מ”ג ודומה לזו שתועדה עם טרוליסיטי במינון 4.5 מ”ג.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!