הופעת פרכוסים לאחר אירוע מוחי בחולים צעירים מתחת לגיל 60 שנים מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Neurological Association.
החוקרים התבססו על מאגר נתונים ארצי גדול להערכת החשיבות של הופעה מאוחרת של פרכוסים על התפתחות מאוחרת של דמנציה בקרב חולים ששרדו אירוע מוחי. הם זיהו 23,680 מקרים של אירוע מוחי בחולים בגילאי 18-60 שנים (גיל ממוצע של 49.8 שנים) בין תחילת שנת 2006 ועד סוף שנת 2009. המדגם כלל 20,642 חולים עם אירוע מוחי איסכמי ו-3,038 חולים עם אירוע מוחי המורגי.
בתחילת המחקר, כל המשתתפים לא סבלו מדמנציה, גידולים מוחיים, חשיפה לרעלנים, חבלת ראש, או מחלה זיהומית של מערכת העצבים.
המשתתפים היו במעקב לאורך לפחות שנה אחת לפני אבחנת אירוע מוחי ולמשך חמש שנים לאחר האירוע המוחי. החוקרים התמקדו רק בחולים בהם לא הייתה עדות לתביעה בשל פרכוס בשנה הראשונה, זאת במטרה להגדיל את הסיכוי כי הפרכוסים הופיעו בשל אירוע מוחי.
ההיארעות המצטברת של פרכוסים בקבוצה זו עמדה על 6.7% בכלל החולים לאחר אירוע מוחי, 6.4% באלו לאחר אירוע מוחי איסכמי ו-8.3% בחולים לאחר אירוע מוחי המורגי.
ההיארעות המצטברת של דמנציה עמדה על 1.3% בכלל החולים לאחר אירוע מוחי, 1.4% באלו לאחר אירוע מוחי איסכמי ו-0.9% בחולים לאחר אירוע מוחי המורגי.
לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים, מצבים רפואיים וטיפול בנוגדי-פרכוס, חולים לאחר אירוע מוחי שפיתחו פרכוסים היו בסיכון מוגבר לדמנציה, בהשוואה לאלו ללא פרכוסים. אירוע מוחי מכל סוג לוה בעליה של פי 2.5 (יחס סיכון של 2.53, רווח בר-סמך 95% של 1.83-3.48) ואירוע מוחי איסכמי לווה בעליה דומה בסיכון (יחס סיכון של 2.52, רווח בר-סמך 95% של 1.79-3.53) לדמנציה.
הקשר היה מובהק סטטיסטית עם כלל האירועים המוחיים ועם אירועים מוחיים איסכמיים, אך היה גבולי בלבד בהערכת הקשר עם אירוע מוחי המורגי, ככל הנראה בשל העדר עוצמה מספקת של המחקר.
החוקרים מציעים כי בדיקות סקר של חולים צעירים לאחר אירוע מוחי עם בדיקת EEG לזיהוי פעילות אפילפטיפורמית עשויות לסייע בזיהוי החולים בסיכון.
מתוך כנס ה-ANA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!