במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 קיים קשר בצורת U בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין אלח-דם וסיכון גבוה פי ארבע לתמותה בקרב אלו שאובחנו עם אלח-דם.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את טיב הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין אלח-דם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ולהעריך את הקשר בין אלח-דם ותמותה מכל-סיבה בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 502,871 חולים עם סוכרת מסוג 2 ממאגר Swedish National Diabetes Register והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר לאורך זמן והופעת אלח-דם בין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2015, כמו גם את הקשר בין אלח-דם ותמותה.
מהנתונים עולה כי 14,534 חולים (2.9%) פיתחו אלח-דם במהלך תקופת המחקר. מניתוח רב-משתני עלה כי בהשוואה לריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-6.9%, יחס הסיכון המתוקן לאלח-דם עמד על 1.15 (רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.24) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-6.1%, על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.99) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-7.8%, על 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.13) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.9-8.7%, על 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.25) באלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 8.8-9.7% ועל 1.52 (רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.68) בנוכחות ריכוז המוגלובין מסוכרר מעל 9.7%.
מהניתוח הסטטיסטי עולה כי חלה ירידה בסיכון המתוקן בטווח התחתון של המוגלובין מסוכרר עד סף של 7.0%, עם יחס סיכון של 0.78 (רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.82) לכל סטיית תקן; עם עליה בסיכון לאחר ערך סף זה (p<0.001).
בהשוואה לחולים ללא אלח-דם, יחס הסיכון המתוקן לתמותה בקרב חולים עם אלח-דם עמד על 4.16 (רווח בר-סמך 95% של 4.03-4.30).
ממצאי המחקר מעידים כי ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה או נמוך בחולים עם סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לאלח-דם ותמותה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!