הערכת דוקטוס ארטריוזוס פתוח בפגים באמצעות מכשירי ניטור סטנדרטיים ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (European Journal of Pediatrics) והערות עורך ניאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מכשירים סטנדרטיים לניטור לחץ הדם וקצב הלב ביחידות טיפול נמרץ ביילודים עשויים לסייע בהערכה של קוטר ותפקוד דוקטוס ארטריוזוס פתוח (Patent Ductus Arteriosus).

ניטור דוקטוס ארטריוזוס פתוח בפגים מבוצע כעת לסירוגין באמצעות בדיקת אקו-לב הדורשת ניסיון רב. מטרת מחקר הפיילוט הנוכחי הייתה לבחון אם ניתן להעריך את סטאטוס דוקטוס ארטריוזוס פתוח באמצעות ניטור סטנדרטי ביחידות טיפול נמרץ ביילודים. נתוני דפוסי גלי לחץ דם ואק”ג נאספו מתינוקות שנולדו בשלב מוקדם מאוד באמצעות מדי מעקב סטנדרטיים אחר יילודים.

החוקרים פיתחו תוכנה על-בסיס MATLAB להערכת צורת גלי אק”ג ולחץ דם ואת הקשר בין אלו במונחים של מהירות זמן הדופק (Pulse Transit Time) ומהירות גל דופק (Pulse Wave Velocity). מרווחי הזמן משיא לחץ דם סיסטולי לשפל דיאסטולי ומשפל דיאסטולי לשיא לחץ דם סיסטולי חושבו גם כן.  כל המדדים תוקננו לקצב הלב.

בדיקות אק”ג, ניטור פולשני של לחץ הדם באבי העורקים ובדיקת אקו-לב בוצעו ב-14 פגים שנולדו לפני שבוע 29 להיריון בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה.

900 (480-1310) גר’, גיל ההיריון הממוצע עמד על 26.6 (24.0-28.7) שבועות, קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח עמד על 1.6 (0.8-3.6) מ”מ ולחץ הדם הממוצע עמד על 32 (16-40) מ”מ כספית.

החוקרים זיהו קורלציה חיובית משמעותית בין קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ובין מרווח PTT מתוקן לקצב הלב (p=0.007) וכן למרווחי הזמן משיא לחץ דם סיסטולי לשפל דיאסטולי ומשפל דיאסטולי לשיא לחץ דם סיסטולי, המתוקנים לקצב הלב (p=0.012 ו-p=0.005, בהתאמה). לא תועד קשר בין קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ובין לחץ דופק.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין מדדי לחץ דם ואק”ג וכן צורת גלי לחץ דם מהווים מדדים אפשריים הקשורים עם קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח. ממצאי המחקר הפיילוט מציעים כי גישה זו עשויה לספק סמנים לניטור רציף של קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ותפקודו.

European Journal of Pediatrics, 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

במחקר פיילוט זה נמצא שניתן להעריך תפקוד PDA באמצעות ניטור רציף ולא דווקא בביצוע אקו לב מידי פעם. ניטור רציף זה מתווצף לניטור רציף של הדופק, קצב הלב, נשימות, סטורציה, ל”ד, רוויון החמצן במח וניטור רציף של הפעילות החשמלית במח. יתכן וניטור זה ישפר את הטיפול בפגים הקטנים באופן שנוכל לאבחן PDA משמעותי המודינמית ואף את השפעת טיפולים שונים על ה-PDA.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן