מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
במחקר חדש רב-מרכזי על קיצוב אזור ענף שמאלי (LBBAP), שפורסם בקונגרס 2022 של איגוד קצב הלב האירופאי, הטכניקה הוכיחה יעילות כטכניקת קיצוב ראשונית לטיפול בברדיאריתמיות ואי ספיקת לב. עם זאת, עדיין יש צורך בניסיון רב יותר ובמכשירים טובים יותר כדי לשפר את אחוזי ההצלחה והבטיחות עבור הטיפול לאי ספיקת לב.
שאלות בסיסיות של היתכנות ובטיחות של הגישות השונות בנוגע לטכניקה זו מעולם לא נבדקו במחקרים רב-מרכזיים גדולים, מה שגרם לייסוד מחקר תוצאות קיצוב איזור ענף ההולכה השמאלי (MELOS). MELOS כלל 2533 מטופלים (87% באופן פרוספקטיבי) ב-14 מרכזים. הגיל הממוצע של המטופלים היה 73.9 שנים, 57.6% היו נשים, 27.5% סבלו מאי ספיקת לב, ו-22.4% סבלו מLBBB-. שני מחקרים גדולים קודמים, האחד בסין והשני בארצות הברית, כללו רק כ-600 ו-300 חולים, בהתאמה.
ל-LBBAP נדרש ניסיון רב כדי לשלוט בו. שיעורי ההצלחה מתחילים בקצת פחות מ-80%, עולים לקצת יותר מ-90% לאחר שמפעיל ביצע 150 פרוצדורות, ומגיעים לפלטו לאחר כ-200 עד 250 התערבויות. ב-MELOS, שיעור ההצלחה הכולל בטיפול בהפרעות קצב היה 91.6%, ובאי ספיקת לב 76.8%. מנבאים של כישלון LBBAP היו QRS רחב, מקטע פליטת חדר שמאל נמוך ואי ספיקת לב. קיצוב פסיקולרי של ענף שמאל היה הסוג הדומיננטי של LBBAP, עם 69.5%, ואחריו קיצוב מחיצת חדר שמאל (25.1%) וקיצוב ענף שמאל (9%).
באשר לסיבוכים ספציפיים לפעולה, אלו נראו ב-8.2% מהחולים, כאשר רובם נפתרו ללא תופעות המשך ארוכות טווח. הסיבוכים כללו ניקוב מחיצה בין-חדרית תוך-פרוצדורלית (3.7%), ניקוב מחיצה בין-חדרית מאוחר (0.08%), כאב חריף בחזה (1%), עליות ST בלידים מרובים (0.24%), תסמונת כלילית חריפה (0.43%), פיסטולה של העורק הכלילי (0.28%), הוצאת lead (1.5%), שבץ נראה ב-0%.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!