בתחילה אבני כליה הן א־סימפטומטיות ומתגלות רק בבדיקות הדמיה, אך כשהן נפלטות מהכליות לדרכי השתן הן עלולות לגרום לכאבים בלתי נסבלים; עווית כלייתית, חסימה, זיהום, פגיעה כליתית, ונלוות בתסמונת מטבולית ובמחלה קרדיו־וסקולרית. כשנפלטות מהכליה אך לא באופן עצמוני מדרכי השתן עקב גודלן, הן מצריכות פרוצדורות לא נעימות לרוב דרך השופכה בסמיכות לאברי המין, מה שעלול לגרום סיבוכים כזיהום, היצרות שופכן ואי־נעימות בנוכחות תומכן, לכן חשוב למנוע יצירת אבני כליה וגדילתן ובמיוחד לפני שיגיעו לגודל שיצריך פרוצדורות כשייפלטו מהכליה לדרכי השתן.
CKM הוגדר כסינדרום המשלב תחלואה קרדיו־וסקולרית, כלייתית ומטבולית בהבנה שהן מתרחשות יחד ומצריכות גישה רב־מקצועית. שלבי (0 – 4) CKM Syndrome הוגדרו ב־2023 ע”י ה־American Heart Association AHA.
במאמר שפורסם במאי 2025 בדקו את שכיחות אבני הכליה לפי דווח משתתפי המחקר ה־National Health and Nutrition Examination Survey.
נכללו 15,568 בני 20 ויותר בשנים 2007 – 2020 שבהם בוצעה הערכת שלבי CKM ומהם 1501 (9.64%) דיווחו על אבני כליה. יחס הסיכון (OR) לכך לעומת שלב 0 עלה באופן מתמשך מ־1.18 בשלב 1, 1.72 בשלב 2, 2 בשלב 3 ל־2.36 בשלב 4.
לדעתי נתונים אלו מחזקים את הצורך לבצע ב־CKM, במיוחד בשלביו המתקדמים ומוקדם ככל הניתן, אבחון שאפשרי על ידי CT פרוטוקול אבנים, בירור ע”י אנליזת הרכב אבן, איסופי שתן והערכת נפרולוג ותזונאי וטיפול תרופתי והנחיות תזונתית מותאמות למטופל, ובמידת הצורך פרוצדורה אורולוגית.
ד”ר דוד טובבין, יו”ר החוג לטיפול ולמניעת אבני כליה, לשעבר החוג להמודיאליזה, באיגוד הישראלי לנפרולוגיה. מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה ופרופ’ משנה ומרצה בכיר בטכניון עד 2023.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!