בנשים עם השמנה מרכזית, המתאפיינת בשומן עודף סביב הבטן, סיכון מוגבר לצניחת איברי אגן, בפרט באלו מתחת לגיל 60 שנים או עם היסטוריה של כריתת רחם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מהתוצאות עולה עוד כי הסיכון מוגבר גם בקרב נשים עם עודף-משקל אך ללא השמנה מרכזית.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נועד לבחון את הקשר בין השמנה מרכזית והשמנה כללית ובין הסיכון לצניחת איברי אגן בנשים ממאגר UK Biobank. מדגם המחקר כלל 251,143 נשים (גיל חציוני של 53 שנים), ללא היסטוריה של צניחת איברי אגן מעברן, כולל 60.9% נשים לאחר מנופאוזה ו-17.2% לאחר כריתת רחם טרם התחלת המחקר.
בתחילת המחקר הושלם איסוף נתונים אודות היקף מותניים, גובה ומשקל וחישוב היחס בין היקף המותניים לגובה ומדד מסת הגוף; השמנה מרכזית הוגדרה ביחס בין היקף המותניים והגובה של 0.5 ומעלה.
ניתוח סטטיסטי הושלם להערכת הסיכון היחסי לצניחת איברי אגן עם מגוון שילובים שי יחס היקף מותניים: גובה ומדד מסת גוף אל מול קבוצת ייחוס (יחס היקף מותניים: גובה קטן מ-0.5; מדד מסת גוף קטן מ-25).
לאורך תקופת המעקב תועדו 9,781 מקרים של צניחת איברי אגן, מהם 71.2% תועדו במדור אגן יחיד. כ-21.7% מכלל מקרי צניחת איברי אגן יוחסו להשמנה מרכזית, 2% יוחסו לעודף-משקל ללא השמנה מרכזית.
הסיכון לצניחת איברי אגן היה גבוה ב-48% בנשים עם השמנה מרכזית, ללא תלות במדד מסת הגוף (יחס סיכון של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.41-1.56) ועליה של 23% בסיכון באלו עם עודף-משקל ללא השמנה מרכזית (יחס סיכון של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.14-1.34).
הקשר בין צניחת איברי אגן ובין השמנה מרכזית היה בולט עוד יותר באלו מתחת לגיל 60 שנים ובאלו ללא היסטוריה של כריתת רחם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי יחס היקף מותניים: גובה בשילוב עם מדד מסת הגוף עשוי לסייע בהבחנה בין נשים בדרגות סיכון שונות לצניחת איברי אגן. באלו באותה קטגוריית מדד מסת גוף, יחס היקף מותניים לגובה עשוי להשתנות, כאשר באלו עם יחס גבוה לרוב קיים סיכון גבוה יותר לצניחת איברי אגן לעומת אלו עם יחס תקין.
Obstetrics & Gynecology, Oct 24, 2024
לידיעה במדסקייפ
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!