במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול ב- Empagliflozin(ג’ארדיאנס) הדגים יעילות דומה בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור, בין אם טופלו במשתנים ובין אם לאו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה המשתנת של מעכבי SGLT-2 עשויה להוביל לאינטראקציה עם טיפול קודם במשתנים בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Empagliflozin בשילוב עם טיפול במשתנים.

מדובר בניתוח פוסט הוק של נתוני מחקר EMPEROR-Preserved, מחקר בשלב 3, אקרא ומבוקר-פלסבו, שכלל חולים עם אי-ספיקת לב בדרגה II-IV ומקטע פליטה של חדר שמאל של 40% ומעלה. מבין 5,988 חולים שנכללו במחקר, מידע אודות טיפול במשתנים היה זמין עבור 5,815 חולים והם נכללו בניתוח הנתונים הנוכחי.

התוצא העיקרי היה אשפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית. החוקרים בחנו את הקשר בין Empagliflozin לעומת פלסבו לפי טיפול במשתנים (ללא טיפול או טיפול בכל מינון) ולפי מינון הטיפול (ללא טיפול, טיפול במינון קטן מ-40 מ”ג, 40 מ”ג, או מעל 40 מ”ג). עוד בחנו החוקרים את הקשר בין טיפול ב- Empagliflozin ובין שינוי בטיפול במשתנים.

מהנתונים עולה כי 1,179 חולים (20.3%) לא נטלו משתנים, 1,725 חולים (29.7%) נטלו משתנים במינון נמוך מ-40 מ”ג, 1,772 חולים (30.5%) נטלו משתנים במינון 40 מ”ג ו-1,139 חולים (19.6%) נטלו משתנים במינון גבוה מ-40 מ”ג.

בזרוע הפלסבו, בחולים עם מינוני משתנים גבוהים יותר תועדו תוצאות גרועות יותר.

טיפול ב- Empagliflozin הפחית את הסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב או תמותה קרדיווסקולארית, ללא תלות בטיפול במשתנים (יחס סיכון של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.70-0.93 בקרב מטופלים במשתנים לעומת יחס סיכון של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.48-1.06 באלו שלא טופלו במשתנים, p=0.58).

בדומה, לא זוהה קשר בין הרגלי טיפול במשתנים ובין שינויים בשיפור מרווח הזמן עד לאשפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב, כלל אשפוזים עקב אי-ספיקת לב, שיעור הירידה בקצב פינוי גלומרולארי ומדד Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire 23 עם Empagliflozin.

הממצאים היו עקביים כאשר החוקרים סווגו לפי מינון הטיפול במשתנים.

הטיפול ב- Empagliflozin לווה בירידה בסיכוי מופחת להגדלת מינון הטיפול במשתנים (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.84) וסיכוי גבוה יותר להפחתת מינון הטיפול (יחס סיכון של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.30).

הטיפול ב- Empagliflozin לווה בסיכון מוגבר לחסר נפח בחולים שנטלו משתנים (יחס סיכון של 1.34, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.59).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Empagliflozin הינו טיפול יעיל בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, זאת ללא תלות בטיפול או במינון משתנים. הטיפול התרופתי לווה בירידה במינוני הטיפול התרופתי במשתנים.

JAMA Cardiol. Published online May 24, 2023