במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שבחן את תופעות הלוואי לאחר התחלת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE (או Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (או Angiotensin Receptor Blocker) בחולים עם אי-ספיקת לב ותחלואה נלווית. מהנתונים עולה כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת הטיפול התרופתי לא לוותה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה או אשפוזים עם היפרקלמיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הקליניות ממליצות על ניטור שגרתי של התפקוד הכלייתי ורמות אשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB. עם זאת, אין עדויות באשר לשאלה אם בדיקות מעקב שגרתיות מפחיתות תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי במבוגרים עם אי-ספיקת לב ומה המשמעות של מחלות רקע שונות במקרים אלו.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים עם אי-ספיקת לב מארבע מערכות טיפול רפואי בארצות הברית. מחלות רקע מרובות הוגדרו על-פי מספר מחלות כרוניות. החוקרים התאימו בין חולים עם בדיקת דם אמבולטורית להערכת ריכוז קריאטינין ואשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB ובין ביקורות תואמות שלא השלימו בדיקות מעקב.
במסגרת המחקר נבחן הקשר בין בדיקות מעקב לאחר התחלת הטיפול התרופתי ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים ואשפוזים עם נזק כלייתי חד או היפרקלמיה.
מדגם המחקר כלל 3,629 מבוגרים תואמים עם אי-ספיקת לב שהחלו טיפול במעכבי ACE או ARB בין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2012.
מהנתונים עולה כי לא היה קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים (יחס סיכון מתוקן של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.14-1.39) ואשפוזים עם היפרקלמיה (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.33-1.61). עם זאת, החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין אשפוז עם נזק כלייתי חד (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.94).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB אינו מלווה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים או אשפוזים בשל היפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב עם מחלות רקע שונות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!