מאת נעה גנזבורג, Bsc
מטופלים שעברו קולונוסקופיה וקיבלו אנטיביוטיקה לאחריה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סינדרום המעי הרגיז (IBS) בהשוואה לנבדקים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה, כך עולה מסקירה רטרוספקטיבית חדשה שנערכה בקרב למעלה מ- 400,000 משתתפים. במידה פחותה יותר, ממצאי המחקר מעידים גם לנטילה של אנטיביוטיקה בשבועיים שלפני הקולונוסקופיה עלול להיות קשר להופעה של IBS.
החוקרים ביקשו לבחון האם ניקוי המעי לקראת קולונוסקופיה, במקביל לחשיפה לאנטיביוטיקה, נקשרות להופעה של IBS או של תסמינים הקשורים לסינדרום, המעי הרגיז. בסקירה שערכו נכללו נתונים של מטופלים בני חמישים או יותר ממאגר המידע OptumInsight Clinformatics שעברו קולונוסקופיה בין 2000-2016. בסקירה לא נכללו מטופלים שהתלוננו על הפרעות או תופעות גסטרואנטרולוגיות בחודשים שקדמו למחקר. החוקרים הציבו כיעד מחקר עיקרי הופעה של IBS בתוך 180 יום לאחר החשיפה לאנטיביוטיקה. יעד שניוני היה הופעה של שלשול, שינויים בהרגלי תנועת המעיים, וכאבי בטן. שני אחוזים מהעוקבה קיבלו אנטיביוטיקה לפני או אחרי הקולונוסקופיה, כשאחוז אחד נטל את התרופה לפני ואחוז אחד נחשף לתרופה לאחר הבדיקה. בתוך פרק זמן ממוצע של 112 ימים אובחנו 1002 מטופלים, כ-0.2% מהעוקבה, עם IBS
באמצעות ניתוח רב משתנים מצאו החוקרים כי חשיפה לאנטיביוטיקה בשבועיים שלאחר הקולונוסקופיה נקשרה לעליה של 77% בסיכון לפתח IBS. החוקרים מציינים כי נראתה גם מגמה הקושרת נטילה של אנטיביוטיקה לפני בדיקת הקולונוסקופיה לעליה בסיכון ל-IBS, כמו גם לנטילה של התרופה לפני ואחרי בדיקת הקולונוסקופיה, גם אם לזו לא הודגמה מובהקות סטטיסטית.
החוקרים ממליצים כי על רופאים לבחון ולוודא שמטופלים המיועדים לעבור בדיקת קולונוסקופיה לא קיבלו אנטיביוטיקה לפני הבדיקה, ולהזהיר אותם מנטילה של אנטיביוטיקה מיד לאחריה, במידת האפשר.
Digestive Disease Week (DDW) 2020: Abstract 404.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!