טיפול חליפי בטסטוסטרון מביא לשיפור תפקודי זקפה, חשק מיני ושביעות רצון מינית בגברים עם היפוגונאדיזם, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים, שהוצגו בכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society.
החוקרים ביקשו להשלים סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים, במטרה לקבוע את ההשפעות של טיפול חליפי בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונאדיזם ולהעריך את תופעות הלוואי של הטיפול הנ”ל.
לצורך כך, הם השלימו חיפוש במאגרי MEDLINE, Ovid EMBASE, Ovid Cochrane Database of Systematic Reviews, Ovid Cochrane Central Register of Controlled Trials ו-Scopus, עד 2 במרץ, 2017. המחקרים האקראיים-מבוקרים בחנו את היעילות והאירועים החריגים של טיפול חליפי בטסטוסטרון במשך לפחות 12 שבועות, בהשוואה לפלסבו, בגברים מבוגרים עם היפוגונאדיזם, שהוגדרה בנוכחות רמות טסטוסטרון של עד 300 ננוגרם/ד”ל ולפחות תסמין או סימן אחד של היפוגונאדיזם.
החיפוש העלה 11 מאמרים, אשר דיווחו על 4 מחקרים מתאימים (כולל 1,779 משתתפים) בסיכון נמוך להטיה. בהשוואה לפלסבו, הטיפול החליפי בטסטוסטרון לווה בעליה קטנה אך משמעותית בחשק מיני או ליבידו (SMD של 0.17, 1,383 משתתפים), תפקודי זקפה (SMD של 0.16, 1,344 משתתפים) ושביעות רצון מינית (SMD של 0.16, 676 משתתפים), אך ללא השפעה על אנרגיה או מצב רוח.
טיפול חליפי בטסטוסטרון לווה בסיכון מוגבר להתפתחות אריתרוציטוזיס (סיכון יחסי של 8.14, 1,579 משתתפים) בהשוואה לפלסבו, אך לא הייתה השפעה משמעותית על תסמינים בדרכי שתן תחתונות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בגברים עם היפוגונאדיזם, טיפול חליפי בטסטוסטרון הביא לשיפוק בחשק מיני, תפקודי זקפה ושביעות רצון מינית, אך לווה בסיכון מוגבר לאריתרוציטוזיס.
J Clin Endocrinol Metab 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!