מניתוח נתוני מחקר HOPE-3 (Heart Outcomes Prevention Evaluation-3) עולה כי טיפול ארוך-טווח למניעה ראשונית בסטטינים ו/או משלב Candesartan עם תיאזידים במינון נמוך אינו מוביל לעליה בסיכון להפרעות זקפה בגברים בגיל העמידה, בסיכון בינוני למחלות לב וכלי דם. מצד שני, בעוד שהטיפול הביא להפחתת רמות כולסטרול ולחץ דם, לא חלה ירידה בסיכוי להופעה חדשה או החמרה בהפרעות זקפה, כפי שעלה ממחקרים קטנים קודמים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השינויים בתפקודי זקפה בקרב גברים במחקר HOPE-3 על-בסיס שאלון IIEF-EF (International Index of Erectile Function).
מבין 6,831 גברים במחקר HOPE-3, כולם בגילאי 55 שנים ומעלה, עם מדד INTERHEART Risk Score המעיד על סיכון בינוני לאירוע קרדיווסקולארי ראשון, החוקרים אספו נתונים אודות 4,314 גברים עם נתונים מלאים ממדדי IIEF-EF בתחילת המחקר ובתומו.
מבין אלו, 2,261 גברים (51%) דיווחו כי לא קיימו כלל יחסי מין או מגע מיני בארבעת השבועות האחרונים בתחילת המחקר ואלו הוצאו מניתוח הנתונים.
יתר 2,153 הגברים נכללו בניתוח הנתונים. גילם הממוצע עמד על 61 שנים, 57% סבלו מהפרעות זקפה (מדד IIEF-EF של פחות מ-26 נקודות). בחולים אלו תועד לחץ דם סיסטולי ממוצע של 138 מ”מ כספית, ריכוז LDL ממוצע של 127 מ”ג/ד”ל ויחס מותניים-ירך ממוצע של 0.96. שליש מהם היו מעשנים פעילים, אך רק 6% סבלו מסוכרת.
לאחר מעקב ממוצע של 5.8 שנים, מדד IIEF-EF הממוצע במדגם כולו ירד מ-23 ל-22. עם זאת, השינוי הממוצע במדד IIEF-EF לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות שטופלו בתרופות לאיזון רמות כולסטרול בדם ו/או אלו שטופלו בתרופות לאיזון לחץ דם, בהשוואה לקבוצות שטופלו בפלסבו, לאחר תקנון למשתנים נלווים.
יתרה מזאת, בגברים ללא הפרעות זקפה בתחילת המחקר, טיפולים אלו לא השפיעו על התפתחות הפרעות זקפה. לדברי החוקרים, הטיפולים ב-Rosuvastatin ומשלב Candesartan/Hydrochlorothiazide הובילו להפחתת רמות LDL ולחץ הדם, בהתאמה, אך אלו לא השפיעו על תפקודי הזקפה.
ממצאים אלו מרמזים כי לשינוי גורמי סיכון אלו הייתה השפעה קטנה על תפקודי זקפה באוכלוסיה זו.
Can J Cardiol. 2018;34:38-44
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!