טיפול משולב של חוסמי ACE עם ARBs במטופלים עם נפרופתיה סוכרתית קשור לעלייה בסיכון לתופעות לוואי, כך עולה ממחקר חדשה המתפרסם ב-NEJM .
ברקע מציינים החוקרים כי השילוב של חוסמי ACE ו-ARBs מפחיתים פרוטנוריה. עם זאת הבטיחות והאפקט על התקדמות המחלה הכלייתית אינם ברורים.
החוקרים סיפקו טיפול באמצעות losartan (מקבוצת ה-ARBs ) במינון של 100 מ”ג ליום למטופלים עם סוכרת סוג 2, עם ריכוז בשתן של אלבומין לקריאטינין (האלבומין נמדד במ”ג, והקריאטינין בגר’) של לפחות 300 , ו-eGFR של בין 30.0-89.9 מ”ל/ לדקה לכל 1.73 מ”ר של שטח גוף.
לאחר מכן חולקה הקבוצה באופן אקראי לקבלת תוספת של lisinopril (מקבוצת חוסמי ה-ACE) במינונים של בין 10-40 מ”ג ליום) , או פלציבו.
היעד המרכזי של המחקר היה ההופעה הראשונה של שינוי ב-eGFR (ירידה של מעל 30 מ”ל/דקה לכל 1.73 מ”ר שטח גוף, במידה וה-eGFR הראשוני היה מעל 60 מ”ל/לדקה לכל 1.73 מ”ג , או ירידה של מעל 50% במידה וערך ה-eGFR הראשוני היה קטן מ-60 מ”ל/דקה לכל 1.73 מ”ר) , מחלת כליות סופנית (ESRD) או מוות.
יעד המחקר המשני היה ההופעה הראשונה של ירידה ב-eGFR או ESRD.
מדדי הבטיחות כללו תמותה, היפרקלמיה, ופגיעה כלייתית אקוטית.
המחקר הופסק טרם זמנו בשל שיקולי בטיחות. מבין 1,448 המשתתפים שחולקו באופן אקראי והיו במעקב חציוני של 2.2 שנים, היו 152 מקרים של הגעה ליעד המחקר המרכזי בקבוצה שטופלה בלוסרטן בלבד, ו-132 מקרים בקבוצה שטופלה בשילוב עם חוסם ה-ACE .
יחס הסיכון להגעה ליעד המרכזי בקבוצת הטיפול המשולב היה 0.88 (ברווח בר סמך של בין 0.7-1.12, p=0.3). הייתה נטיה לעדיפות של הטיפול המשולב מבחינת יעד המחקר המשני עם סיכון יחסי של 0.78 (ברווח בר סמך של בין 0.58-1.05 , p=0.1), שפחת לאורך הזמן (P=0.02 עבור אי-פרופורציונליות).
לא הייתה תועלת לשילוב בהתייחס לתמותה : יחס סיכון של 1.04( בטווח בין 0.73-1.49, p=0.75), או אירועים קרדיווסקולרים.
טיפול משולב העלה את הסיכון להיפרקלמיה (6.3 אירועים ל-100 שנות מטופל לעומת 2.6 במונותרפיה, p<0.001 ), ופגיעה כלייתית אקוטית (12.2 לעומת 6.7 אירועים לכל 100 שנות מטופל, p<0.001 ).
החוקרים מסכמים כי טיפול משולב של חוסמי ACE עם ARBs היה קשור לעלייה בסיכון לתופעות לוואי, ללא שיפור מובהק ביעדי המחקר המרכזיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!