עבודה זו מסכמת תוצאות טיפול בריסוק חוץ גופי באבנים בשופכן. התוצאות חשובות הואיל והחולים טופלו בישראל והמכשיר בו השתמשו זמין בבתי חולים בארץ.

מזעור הציוד האנדוסקופי, שימוש בלייזר, חוסר זמינות של המכשיר unmodified HM3 lithotriptor בעולם ואחוזי ההצלחה הגבוהים של הטיפול האנדוסקופי הביאו לכך כי היום מקובל יותר ויותר לטפל באבנים בשופכן בעזרת אורטרוסקפיה במיוחד החולים עם צנתר פנימי. לפיכך יש חשיבות בלימוד התוצאות של מחקר זה ולקיחתן בחשבון בזמן תכנון טיפול לחולה עם אבני שופכן.

המחברים מישראל בדקו רטרוספקטיבית 96 חולים שטופלו בריסוק חוץ גופי באבני שופכן הגדולות מ 10 מ”מ. חולים טופלו ב 3000 מכות בעוצמה של      24 – 26 KV על מכשיר הטיפול בוצע על מכשיר unmodified HM3 . 

מעקב בוצע על ידי IVP בחולים עם אבנים מסוידות ובעזרת CT ללא חומר ניגוד ומיפוי כליות בחולים עם אבנים שלא נראו בצילום רנטגן. 53% מהחולים נשאו צנתר פנימי בזמן הטיפול. ועוד 15 חולים נשאו נפרוסטומיות. כך שאחוז החולים המנוקזים בזמן הפעולה היה כ 69%. רוב הניקוזים בוצעו במרכזים אחרים והחולים הופנו לטיפול לאחר מכן.

רוב החולים 95% שוחררו לביתם ביום הטיפול והיתר למחרת. גודל האבן הממוצע באורך המכסימלי היה כ 14 מ”מ. והאבנים היו לאורך כל השופכן כאשר רובן (70%) בשופכן עליון. רוב החולים 80% עברו טיפול בודד, כ 18% שני טיפולים וחולה בודד עבר 3 טיפולים.

כ 86% מהמטופלים היו חופשיים מאבנים לאחר כ 4 שבועות בממוצע. כל החולים בהם לא הושג פינוי האבן עברו בהצלחה אורטרוסקפיה וטיפול באבנים.

יש לזכור כי שיטה זו של ריסוק חוץ גופי באבני שופכן היא יעילה אבל הצורך ב כ 20% טיפולים חוזרים וכ 14% אחוזי כשלון וקיום צנתר פנימי, צריכים להוות חלק מהשיקולים בהתאמת הטיפול לחולה.