תוצאותיו של מחקר קליני קטן מעידות כי נוירו-מודולציה ב-sacrum כטיפול באצירת שתן משיבה את האינטרקציות בין גזע המוח והמרכזים הקורטיקלים.
אחד החוקרים, ד”ר Dasgupta, מסביר כי הממצאים מספקים עדות ישירה לכך שהמוח מגיב לגירוי חשמלי עצבי פריפרי במצב זה, ובמיוחד מעיד על ההשפעה בגזע המוח.
החוקרים השתמשו בסריקת PET בכדי לזהות אזורים של פעילות מוחית הקשורה ל-perception של מילוי שלפוחית השתן ואת המודולציה שלהם באמצעות גירוי עצבי ב-sacrum בקרב 8 נשים הסובלות מאצירת שתן בשל פעילות יתר של הסוגר (סינדרום Fowler’s) וב-8 נבדקות ביקורת בריאות.
בנבדקות הביקורת, נקשרה הימצאות שלפוחית מלאה לפעילות מוגברת במוח התיכון האמצעי באזור הכולל את ה-substantia nigra, ובאזור שני של אקטיבציה בגזע המוח. בנוסף, גרמה הימצאות שלפוחית מלאה אקטיבציה של מרכזים קורטיקלים.
בניגוד לכך, בנשים הסובלות מאצירת שתן, לא הופיעה הגברה באזורי המוח התיכון בעת הימצאות שלפוחית מלאה בהעדר גירוי עצבי ה-sacrum. אולם, בנשים אלה הופיעה אקטיבציה של חלק מהמרכזים הקורטיקלים בעת הימצאות שלפוחית מלאה.
כאשר יצרו גירוי ב-sacrum, נצפתה פעילות מוחית בחולות שבהן השלפוחית מלאה, באופן דומה לזה שנצפה בנבדקות הביקורת הבריאות.
החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים ששליטה במתן שתן תלויה באינטרקציות בין כמה מרכזי מוח, כולל קורטקס ה-cingulate, המוח התיכון, וה-pons, וכי קיימות עדויות לכך שלנוירו-מודולציה ב-sacrum השפעות מרכזיות באזורים אלה.
הם מדגישים כי המוחר מעיד שאקטיבציה של המוח התיכון הקדמי הכרחית לתפיסת המצב של שלפוחית מלאה, ומתווכת באינטרקציה התפקודית של קורטקס ה-cingulate הקדמי וקורטקס ה-cingulate האחורי עם מרכזי גזע המוח.
ד”ר Dasgupta מסביר כי כיום מתוכננים מחקרים נוספים המשתמשים ב-MRI ועשויים להבהיר עוד את מנגנוני הפעולה של הטיפול.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!