לרגל “יובל” 4 שנים להקמתה של e-Med , פנינו למס’ רופאים בכירים הנמנים על מנויינו, וביקשנו מהם להתייחס בקצרה לגבי הערכתם לאתר. הנה מה שנשלח אלינו, וכמו שנאמר: “לא נגענו..” :
ד”ר חנן טאובר, יו”ר איגוד האורטופדיה:
אני מוצא את E-MED אתר חשוב בתחום ההתעדכנות הרפואית. עיקר חשיבותו מבחינתי שהוא נותן לי עדכון רחב על תחומים ברפואה שהינם מחוץ לתחום ההתמחות הישיר שלי וכך אני ער
לחידושים ברפואה הכללית ויכול לעזור למטופלי יותר.
לעיתים אני גם מגלה חידוש בתחום אחר ברפואה שיש לו נגיעה לעבודתי אני, ובהתאם לצורך אבחר באם להתעמק בו יותר.
ד”ר יהודה ברוך.
הינה לעזר רב בפרקטיקה היומיומית. מועדון העיתונות (הג’ורנאל קלאב) מרחיב את הדעת ומפרה מבחינה מקצועית.
בברכה וחג שמח
פרופ תמר פרץ
לשמחתי אני מנויה על e-Med כבר כמעט כשנתיים.
המנוי מהווה מקור ידידותי ורב גוני לעידכונים בתחום רפואה ומינהל.
המדורים השונים הן בראיונות אישיים עם רופאים ואנשי מינהל רפואי מובילים, הן בתחום הסקירות הקליניות, הן בתחומי כלכלת בריאות שהפכו חלק מהחיים של כולנו, והן בתחום הפרסומים והחדשות, הינם כלי מצוין לשמור את היד על הדופק.
מאגר התרופות היה בן הראשונים שאפשר חיפוש בזמן אמת לעידכוני הסל, הבדלים בין הקופות ועוד.
אשמח לראות יותר אינטראקציה ותגובות on line בדומה למתרחש בBMJ.
אני מודה לך שוב שנית על הופעת נציגי האתר להרצאות בתחום כלכלת בריאות בפני פורומים של רופאים מינהליים וצוותי בקרה של מחוז השרון מכבי ש”ב.
אשמח להיות בקשר גם בעתיד.
בברכה,
ד”ר א. גרוסמן
ס’ המנהל הרפואי
מכבי שרותי בריאות
מחוז השרון
פרופ’ מורדכי רביד, מנהל מח’ פנימית ויו”ר ועדת תרופות שירותי בריאות כללית
- קטגוריות: הרצאות
מאמרים
בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin
חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול
שימוש במעכב פוספודיאסטראז־5 בקרב מטופלים שעברו כריתה רדיקלית של הערמונית בסיוע רובוט קשור לסיכון מופחת למוות
ניתוח תואם של ציון נטייה של 1,058 מטופלים
סיקור כנס החידושים בבינה מלאכותית ובאבחון מולקולרי בניהול סרטן הערמונית
AI Meets Molecular Diagnostics in Prostate Cancer
יעילות ובטיחות של קלומיפן ציטרט להיפוגונדיזם מאוחר כפי שהוערכו על ידי סולם דירוג תסמינים גבריים מזדקנים במשך שנה אחת
המחקר מציג את השימוש בקולומיפן בגברים צעירים
הליך, בטיחות ותוצאות של טשטוש בשליטה על ידי המטופל בליטוטריפסיה אורטרוסקופית: מחקר עוקבה בן 7 שנים
המאמר הבא מציג שיטת סדציה שבה המטופל שולט על עומק הסדציה, ולא המרדים
האם ערמונית גדולה היא אתגר? מתאם בין נפח הערמונית לשיעור הגילוי בביופסיה של הערמונית באמצעות איחוי
המחקר מלמד על הקשר בין גודל הערמונית ושיעורי זיהוי סרטן הערמונית
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!