על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בדיקת רגישות פשוטה יכולה לסייע בקביעת המסלול שאיננו חוצה סיבי כאב רקטליים בעת החדרת מחט דרך הרקטום אל החלק האפיקלי של בלוטת הערמונית. הכותבים  מסבירים כי באופן כזה ניתן לבצע ביופסיה אפיקלית ללא כאבים.

בעבר, סברו כי הכאב המופיע במהלך ביצוע ביופסיה מהאזור האפיקלי של הערמונית נגרם על-ידי עצבי הבלוטה עצמה. אולם, הכאב לא נעלם גם בעת אלחוש מלא של העצבים הפרי-פרוסטטיים.

החוקרים מאמינים כי מקור הכאב שנותר הינו בניקוב סיבי הכאב המצויים ברקטום, תהליך המתרחש במהלך הפרוצדורה. מכיוון שעצבים אלה לא מצויים מעל ה-dentate line, החדרת מחט הביופסיה לאזור שמעל קו זה מפחיתה את הכאב הכרוך בכך.

במחקר החדש, פיתחו החוקרים שיטה פשוטה לזיהוי ה-dentate line. אחרי יצירת חסימה תחושתית של העצבים הפרי-פרוסטטיים, הונחה מחט הביופסיה בעדינות על המוקוזה הרקטלית והחולה נשאל לגבי תחושת דקירה.

בעת הצורך, התבצעה חזרה על מבחן רגישות זה בעומק של כמה מילימטרים נוספים, עד לזיהוי האזור המצוי מעל ה-dentate line. על-ידי תמרון פרוב האולטראסאונד הצליחו החוקרים להעביר את מחט הביופסיה מעל ל-dentate line ועם זאת לכוונו לאזור ראש הבלוטה.

במחקר נכללו 30 ביופסיות מן האזור האפיקלי שבוצעו אחרי בדיקת הרגישות ו-30 ביופסיות שבוצעו בלעדיה. שיעור הכאב הממוצע שהוערך בסקאלה אנלוגית ויזואלית עמד על ערך של 1.25 בקבוצה בה בוצעה בדיקת הרגישות, ונמצא נמוך משמעותית מהשיעור הממוצע בקבוצה בה לא בוצעה הבדיקה – 2.28. סיבוכים לא הופיעו באף אחת מהביופסיות שנלקחו.

החוקרים מדגישים כי הטכניקה איננה מפצה על חסימה תחושתית פרי-פרוסטטית חלקית או בלתי מספקת. עם זאת, הם מוסיפים כי בביטול התחושתיות בבלוטת הערמונית יכולה השיטה לסייע לרופא לעקוף את סיבי הכאב באזור האנאלי, המצויים מתחת ל-dentate line ומהווים את המקור האפשרי לכאב הנותר במהלך ביצוע הביופסיה האפיקלית.  

J Urol 2003;170:2316-2318.

לידיעה במדסקייפ