מחקר שנערך לאחרונה בודק האם הטיפול באמצעות ביפוספונטים מקטין את שיעור השברים ותחלואות העצם האחרות בחולים עם גרורות בעצמות. המחקר המטה-אנליטי נערך באמצעות ניסויים אקראיים ומבוקרים.

בחולים שבהם גרורות ממאירות בעצם, טיפול בביפוספונטים למשך יותר מ-6 חודשים מקטין את שיעור השברים בחוליות ובעצמות אחרות ואת ה-hypercalcaemia. נדרשות לפחות שנתיים של טיפול בכדי ליצור השפעה גם על שכיחות הניתוחים האורטופדיים.

מחלות היוצרות גרורות בעצם גורמות לעיתים קרובות לשברים, ל-hypercalcaemia, ל-compression בחוט השדרה, לכאב, ולהפחתה בתנועתיות. ביפוספונטים מסוגים שונים מעכבים את פעילות האוסטיאוקלסטים ובכך מפחיתים את ספיגת העצם.

החוקרים סקרו תוצאות של 30 ניסויים שפורסמו ושבדקו את השפעת הטיפול באמצעות ביפוספונטים בחולים עם מחלות ממאירות וגרורות בעצמות. חיפוש יסודי נערך בבסיסי נתונים וברשימות ההפניות לגבי ניסויים קודמים שבוצעו, וכן נערכה התייעצות עם מומחים.

אחד היתרונות של המחקר הינו סקירת כל מאמר שנמצא, בכל שפה. לא נראה כי שני אנשים ביצעו את החיפוש באופן בלתי תלוי, פרוצדורה רגילה בביצוע מטה-אנליזה, אך שני חוקרים בחנו את ההתאמה של המחקרים וקבעו על-פי כך האם לכלול אותם באנליזה.

רוב הניסויים בדקו את הטיפול התוך-ורידי, ולא נמצא כל ניסוי שבחן את המתן האורלי של ביפוספונטים כגון:risedronate או alendronate.

בהשוואה למתן פלצבו, הטיפול בביפוספונטים הפחית את הסיכון לשברים בחוליות (OR=0.69, 95%CI, 0.57-0.84), לשברים אחרים (OR=0.65, 95%CI, 0.54-0.79), את הצורך בהקרנות (OR=0.65, 95%CI, 0.57-0.79), ואת שיעור ההיפרקלמיה (OR=0.54, 95%CI, 0.36-0.81).

יתרון זה מתורגם למניעת שבר אחד בחוליה בכל 12 חולים, למניעה של שבר אחר אחד בכל 13 חולים, ולמניעת מקרה אחד של היפרקלמיה בכל 19 חולים שקיבלו טיפול למשך 6 חודשים לכל הפחות.

ההשפעה על הצורך בביצוע ניתוח אורטופדי הופיעה רק כשהטיפול נמשך יותר משנתיים. לא נמצאה השפעה של הטיפול על הסיכון להופעת compression בחוט השדרה.