מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-15 בנובמבר 2009 של ה-Arthritis and Rheumatism – Arthritis Care & Research, עולה כי בדיקת אולטראסאונד מסוגלת לזהות סינוביטיס תת-קליני בילדים עם דלקת מפרקים כרונית אידיופאטית של גיל הילדות (juvenile idiopathic arthritis).
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי הערכה המבוססת על בדיקה גופנית בלבד, עלולה לפספס נוכחות של דלקת משמעותית.
מטרת המחקר הייתה להשוות בין היעילות של הערכה קלינית מול בדיקת אולטראסאונד בזיהוי סינוביטיס, בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות. המחקר כלל 32 משתתפים, שעברו כל אחד בדיקת אולטראסאונד של 52 מפרקים ע”י בודק מנוסה אחד, וכן בדיקה קלינית ע”י 2 ראומטולוגים. בסה”כ נבדקו קלינית וסונוגרפית 1,664 מפרקים.
מתוצאות המחקר עולה, כי סינוביטיס קליני אובחן ב-104 מפרקים (6.3%), לעומת 167 מפרקים (10%) שאובחנו עם סינוביטיס בבדיקת אולטראסאונד. החוקרים מציינים כי ב-86 (5.5%) מבין 1,560 המפרקים שאובחנו כתקינים בבדיקה הקלינית, הודגם סינוביטיס תת-קליני.
לדברי החוקרים, סינוביטיס תת-קליני נצפה בשכיחות גבוהה יותר במפרקים הקטנים של כפות הידיים ושורש כף היד. הם מסבירים כי ייתכן שבמפרקים אלו בדיקת האולטראסאונד יכולה לסייע בזיהוי שינויים דלקתיים קלים, שאינם מתגלים בבדיקה הקלינית. הם מוסיפים כי 5 ילדים שאובחנו כסובלים מאוליגוארתריטיס או שלא נמצאו להם סימני סינוביטיס בבדיקה הגופנית, אובחנו מחדש עם פוליארתריטיס לאחר בדיקת האולטראסאונד.
עם זאת, החוקרים מציינים כי הבדיקה הקלינית זיהתה סינוביטיס ב-23 מפרקים, אשר אובחנו כתקינים בבדיקת האולטראסאונד.
במחקר נמצא קשר בין משתנים סונוגרפיים ובין נפיחות מפרקית בבדיקה, אך לא נמצא קשר דומה עם רגישות, כאב בתנועה והגבלה בתנועת המפרק.
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי סינוביטיס תת-קליני הוא נפוץ בילדים עם דלקת מפרקים אידיופאטית של גיל הילדות, וכי לאבחנה זו עשויות להיות השלכות חשובות על סיווג החולים ועל בחירת הטיפול המתאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!