NEJM, Volume 346:1631-1636 May 23, 2002 Number 21

Claudio Sartori, M.D., Yves Allemann, M.D., Hervי Duplain, M.D., Mattia Lepori, M.D., Marc Egli, M.D., Ernst Lipp, M.D., Damian Hutter, M.D., Pierre Turini, M.D., Olivier Hugli, M.D., Stיphane Cook, M.D., Pascal Nicod, M.D., and Urs Scherrer, M.D.

בצקת ריאות היא מצב של חוסר איזון בין כוחות המאלצים מים לנוע לנאדיות למנגנון הפיזיולוגי המסלק את המים. שאיבת הנוזלים מתבססת גם על שיעור השיפוע הוסמוטי שנוצר ע”י העברת נטרן מעבר לאפיטל ולא רק על כוחות ע”ש סטרלינג (Starling forces) וניקוז לימפטי. בטא אגוניסטים מגבירים את המעבר נטרן זה [Suzuki S, Zuege D, Berthiaume Y. Sodium-independent modulation of Na(+)-K(+)-ATPase activity by beta-adrenergic agonist in alveolar type II cells. Am J Physiol 1995 Jun;268:L983-90 ] ע”י מודולציה של אדנוזין (AMPc) על פעילות ה- Na(+)-K(+)-ATPase. כך מעוררי קולטני בטא מגבירים פינוי של נוזל הנאדיות [א-Crandall ED, Heming TA, Palombo RL, Goodman BE. Effects of terbutaline on sodium transport in isolated perfused rat lung. J Appl Physiol 1986;60:289-294.. ב- Berthiaume Y, Staub NC, Matthay MA. Beta-adrenergic agonists increase lung liquid clearance in anesthetized sheep. J Clin Invest 1987;79:335-343. . ג-Berthiaume Y, Broaddus VC, Gropper MA, Tanita T, Matthay MA. Alveolar liquid and protein clearance from normal dog lungs. J Appl Physiol 1988;65:585-593.. ד- Garat CV, Carter EP, Matthay MA. New in situ mouse model to quantify alveolar epithelial fluid clearance. J Appl Physiol 1998;84:1763-1767.]

במאמר זה בדקו המחברים את יעילות הטיפול במעורר קולטן בטא ארוך טווח (סלמטרול 125 מק”ג פעמיים ביום) במניעת בצקת ריאות בגלל שהייה בגובה רב (4000 מטר) ב-37 מתנדבים עם נטייה ליצר בצקת ריאות בחשיפה לחובה רב. העבודה נעשה בשיטת כפול סמויות. בנוסף מדדו הבדלי פוטנציאל טרנסאפיטליאלי באף בגבה נמוך, בחולים עם נטיה לבצקת ריאות בגובה, 33 נבדקים עמידים להופעת בצקת ריאות בגובה רב וגם 7 אנשים שסבלו מתסמונת יתר ל”ד ריאתי חולף שלאחר הלידה.

טבלה 1 : מאפייני ה-37 שנבדקו בגובה רב

לחץ על הקישור מעל

איור 1: אידקסים של מעברי נטרן דרך האפיטל.

בנבדקים בגובה רב נמצא אינדקס נמוך ב-32% המצביע על פגם בהובלת המים ונטרן מעבר לאפיטל כנראה עקב פגם (חלקי?) בחלק הרגיש לאמילוריד. פגם זה הוא לדעת המחברים המאפשר הבצקת ריאות. היפוטזה זה מתבססת על תוצאות מחקר בעכברים [Lepori M, Hummler E, Feihl F, et al. Amiloride sensitive sodium transport dysfunction augments susceptibility to hypoxia-induced lung edema. FASEB J 1998;12:A39-A39. ]

לסיכום:

טיפול מונע ע”י סלמטרון מקטין סיכוי לבצקת ריאות שבגובה רב : 14 מתוך ה- 19 על פלצבו לעומת 6 מתוך 18 על טיפול הדגימו בצקת ריאות (קליני ורנטגני). יש לציין שהחולים שטופלו על ידי פצבו בצקת הראו דירוג גבוה יותר מאשר המטופלים שסבלו מבצקת. עובדה זאת מעידה על דרגת ההגנה של סלמטרול גם כאשר היא איננה מספיקה לבלימת היווצרות הבצקת לגמרי.

מנגוננים שונים מעורבים בהשפעת בטא אגוניסטים לבלימת בצקת: הגברת ניקוי נוזלים בנאדיות באמצעות מנגנון טרנסאפיטליאלי של נטרן ואולי גם ע”י כך שהרחבת הסימפונות משפרת את האוורור האלואולרי ומקטינה היפוקסיה אלואולרית בגובה כך שנמנעת פגיעה במנגנון של נטרן בהעברת נוזלים .

יש לציין שטיפול בסלמטרול לא מנע יתר ל”ד ריאתי

לחץ על התמונה להגדלה

Figure 2. A Type II Alveolar Cell, Its Apical and Basal Sodium Channels, and the Possible Site of Action of Salmeterol.

Sodium enters the apical membrane of alveolar cells mainly through amiloride-sensitive cation channels, such as the amiloride-sensitive epithelial sodium channel and the nonselective cation channel, and is then transported across the basolateral membrane into the interstitium by ouabain-inhibitable Na+/Ka+ATPase. Salmeterol is thought to increase transepithelial sodium transport primarily by stimulating its amiloride-sensitive component and possibly by increasing the activity of Na+/Ka+ATPase.