טיפול שיחתי מוקדם לאחר אירוע מוחי מלווה בתוצאות פסיכולוגיות טובות יותר

מקור: Nature Mental Health

טיפול פסיכולוגי מלווה בשיעור נמוך יותר של תסמיני דיכאון וחרדה בחולים עם היסטוריה של אירוע מוחי, עם תועלת גדולה יותר באלו שהחלו טיפול בשיחות בתוך שש שעות מהאירוע המוחי, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Nature Mental Health.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-7,000 מבוגרים עם אבחנה באשפוז של אירוע מוחי. כל המשתתפים השלימו לפחות שני מפגשי טיפול פסיכולוגי לאחר אירוע מוחי בין 2012 ו-2019.

התוצאים העיקריים כללו “שיפור מהימן”, אשר הוגדר כירידה של לפחות שש נקודות במדד PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire) או ירידה של לפחות 4 נקודות במדד GAD-7 (או Generalized Anxiety Disorder); “התאוששות מהימנה”, אשר כללה שיפור לצד מדדים נמוכים יותר מ-10 נקודות בסולם PHQ-9 ונמוכים מ-8 נקודות בסולם GAD-7; וכן “הידרדרות מהימנה”, אשר הוגדרה כעליה של לפחות 6 נקודות בסולם PHQ-9 או עליה של לפחות 4 נקודות בסולם GAD-7.

תוצאים משניים כללו את השינויים במדדי PHQ-9 ו-GAD-7 לפני ואחרי הטיפול .

לאחר טיפול בשיחות, ב-71% מהחולים עם היסטוריה של אירוע מוחי ותסמיני דיכאון וחרדה תועד שיפור מהימן בתסמינים פסיכיאטריים; ב-49% תועדה התאוששות מהימנה ורק ב-7% נרשמה הידרדרות מהימנה.

לאחר הטיפול, נרשמה ירידה ממוצעת של 6.5 נקודות במדד PHQ-9 וירידה של 5.5 נקודות במדד GAD-7, עדות לירידה מתונה בתסמיני דיכאון וירידה גדולה בתסמיני חרדה.

ניתוחים מתוקנים למאפיינים דמוגרפיים ומשתנים אחרים הראו כי בחולים שהחלו טיפול פסיכולוגי 12 חודשים ומעלה לאחר אירוע מוחי נרשמה ירידה של 20% בסיכון להתאוששות מהימנה, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בתוך שישה חודשים מהאירוע המוחי.

בהשוואה למדגם תואם של משתתפים ללא היסטוריה של אירוע מוחי, באלו עם היסטוריה של אירוע מוחי תועד סיכון נמוך יותר להתאוששות מהימנה (יחס סיכויים של 0.90, p<0.001) וסיכון גבוה יותר להידרדרות מהימנה (יחס סיכויים של 1.2, p=0.04), אך הבדלים אלו נעלמו לאחר תקנון לתחלואות גופניות נלוות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות טיפול פסיכולוגי ראשוני כקו-טיפול ראשון להפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי.

Nature Mental Health, June 5, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן