שילוב ADHD עם מחלה פסיכיאטרית מלווה בסיכון מוגבר לסכיזופרניה (JAMA Netw Open)

במטופלים עם שילוב של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit Hyperactivity Disorder) והפרעות פסיכיאטריות נלוות סיכון גבוה כפליים להתפתחות סכיזופרניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 211,705 משתתפים בגילאי 5-19 שנים (74% בנים; 54% בגילאי 5-9 שנים) עם אבחנה של ADHD בין 2010-2018 ממאגר Health Insurance Review and Assessment Service Database של דרום קוריאה.

משתתפים עם אבחנה של סכיזופרניה או פסיכוזה בכל נקודת זמן במהלך שלוש השנים שקדמו לאבחנה של ADHD הוצאו מהמחקר. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות – קבוצה של משתתפים עם לפחות אבחנה אחת של מחלה פסיכיאטרית בתוך שנה מאבחנת ADHD וקבוצה שניה שכללה חולים עם ADHD וללא מחלות פסיכיאטריות.

מהנתונים עולה כי 77,890 משתתפים (37%) עם ADHD אובחנו עם לפחות מחלה פסיכיאטרית אחת נלווית. במשתתפים עם מחלה פסיכיאטרית אחת תועד סיכון גבוה פי 2.1 לסכיזופרניה, בהשוואה למשתתפים ללא תחלואה פסיכיאטרית נלווית (יחס סיכון מתוקן של 2.14, רווח בר-סמך 95% של 2.05-2.23).

הסיכון לסכיזופרניה עלה עם כל תחלואה נלווית נוספת. החוקרים זיהו סיכון גבוה פי ארבע לסכיזופרניה בקרב משתתפים עם שלוש מחלות פסיכיאטריות ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 4.26, רווח בר-סמך 95% של 3.90-4.65) בהשוואה לאלו ללא תחלואה נלווית.

הפרעות פסיכיאטריות נלוות כללו הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, אשר נקשר בקשר המשמעותי ביותר על סיכון מוגבר לסכיזופרניה (יחס סיכון מתוקן של 2.43, רווח בר-סמך 95% של 2.26-2.62). מחלות רקע אחרות שהדגימו קשר משמעותי כללו ליקוי אינטלקטואלי (יחס סיכון מתוקן של 1.83, רווח בר-סמך 95% של 1.72-1.95), הפרעת טיקים (יחס סיכון מתוקן של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.66-1.88), דיכאון (יחס סיכון מתוקן של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.60-1.77) והפרעה דו-קוטבית (יחס סיכון מתוקן של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.53-1.83).

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שבחן את הסיכון לסכיזופרניה בקרב ילדים ומתבגרים עם ADHD, עם דגש במיוחד על אלו עם תחלואה פסיכיאטרית נלווית. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של ניטור זהיר אחר הפרעות פסיכיאטריות בחולים עם ADHD במטרה להפחית באופן יעיל את נטל סכיזופרניה.

JAMA Netw Open, Nov 30, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן