על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי וכפול-סמיות שפורסם לאחרונה, התחלה במתן טיפולי thyroxine בתקופת הינקות משפרת את התפתחותם וצמיחתם של ילדים הסובלים מתסמונת דאון.

החוקרים כותבים כי נראה שילדים צעירים הסובלים מתסמונת דאון מופיעה צורה מתונה של תת-פעילות של בלוטת התריס המתגלה לעיתים נדירות באמצעות סריקה של הילודים ולרוב נותרת ללא טיפול. הם מסבירים כי רוב הילודים הסובלים מתסמונת דאון אינם מצויים בסיכון להופעת נזק מוחי בשל תת-פעילות של בלוטת התריס.

בין יוני 1999 ואוגוסט 2001, נרשמו למחקר 196 ילודים הסובלים מתסמונת דאון וחולקו באקראי לקבלת טיפול במהלך שנתיים באמצעות thyroxine (כ-99 ילודים) או פלצבו (97 ילודים). המינון ההתחלתי של ה-thyroxine היה 8μg/kg, ולאחריו התאמות לשמירה על רמה תקינה של thyroid-stimulating hormone בפלסמה ועל ריכוזי thyroxine חופשי בטווח התקין עד הגבוה. התאמת מינוני הפלצבו שיקפה את ההתאמות שנעשו במתן טירוקסין.  מדד התוצאה העיקרי היה ההתפתחות המנטלית והמוטורית בגיל 24 חודשים, שנקבעו באמצעות סקאלות Bayley להתפתחות התינוק II.

בגיל 24 חודשים, מידע מבדיקות ההתפתחות היה זמין ב-90 ילדים בקבוצת ה-thyroxine וב-91 ילדים בקבוצת הפלצבו. בהשוואה לילדים המקבלים פלצבו, בילדים שטופלו באמצעות thyroxine הופיע עיוכב קטן בשיעור של 0.7 חודשים בגיל ההתפתחות המוטורית (ערך 95%CI, 1.4-0), ממצא המתאים להבדל בשיעור של 7 נקודות באינדקס ההתפתחות המוטורית.

העיכוב בגיל ההתפתחות המנטלית היה גם הוא נמוך ב-0.7 חודשים בקבוצת ה-thyroxine (ערך 95%CI, 1.5- – 0.1-), אך לא היתה לכך משמעות סטטיסטית. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, בילדים בקבוצת ה-thyroxine הופיע גם שיפור בצמיחה לגובה (1.1 ס”מ; 95%CI,  0.2-2.0) ובמשקל (378 גרם, 95%CI, 55-701).

מגבלות המחקר כוללות עיכוב ממוצע של 24 ימים בתחילת מתן הטיפול, הבדלים ברמות הורמון התירואיד היציבות בין שתי הקבוצות בעת ביצוע הבדיקות ההתפתחותיות ותקופת מעקב מוגבלת של שנתיים.

החוקרים מסכמים כי המידע מהמחקר תומך בהשערה שטיפולי thyroxine עשויים לשפר את התפתחותם ואת צמיחתם של ילדים הסובלים מתסמונת דאון. הם מוסיפים כי יש לשקול מתן טיפולי thyroxine לילודים הסובלים מתסמונת דאון בכדי להביא למקסימום את התפתחותם ואת צמיחתם בשלבי החיים המוקדמים.

לידיעה במדסקייפ

J Clin Endocrinol Med. Posted online March 8, 2005.