במחקר אקראי זה הוערכה יעילות ההתערבות המכוונת להעלות את הגישה לטיפול קוגנטיבי התנהגותי ותרופות אנטי-דיכאוניות, ביחס לטיפול הרגיל במתבגרים במסגרת הטיפול הראשוני.
418 חולי primary care אמריקאי עם סימפטומים דיכאוניים נוכחיים, בגיל 13 עד 21 נרשמו למחקר בשנים 1999-2003. הם חולקו באופן אקראי לטיפול רגיל (n = 207) או התערבות של 6 חודשים לשיפור איכות (n = 211) אשר כללה צוותים מומחים בכל אתר, מנהלי רפואה אשר תמכו בקלינאים של primary care בהערכה וטיפול בחולי דיכאון, אימון מנהלי הרפואה במתן טיפול קוגנטיבי-התנהגותי לדיכאון, ובחירות החולה והמטפל לגבי אופן הטיפול. הקלינאים קיבלו הדרכה בנושאים הקשורים להערכת דיכאון, ניהול, וטיפול פסיכולוגי ופרמקולוגי.
הממצא הראשון היה סימפטומים דיכאוניים שהוערכו ע”י סקלת המרכז למחקר דיכאון אפידמיולוגי (CES-D). הממצא השני היה בריאות הנפש בהקשר איכות חיים שהוערך ע”י מדד סיכום בריאות הנפש (MCS-12) ושביעות רצון מטיפול בריאות הנפש הוערך ע”י סקלה של 5 דירוגים.
לאחר 6 חודשים, בהשוואה לטיפול רגיל, דיווחו החולים על ירידה משמעותית בסימפטומים דיכאוניים (מדד CES-D ממוצע, 19.0 לעומת 21.4; P = 0.02), איכות חיים הקשורה לבריאות נפש גבוהה יותר (מדד MCS-12 ממוצע, 44.6 לעומת 42.8; P = 0.03), ושביעות רצון גבוהה יותר מטיפול בריאות הנפש (מדד ממוצע, 3.8 לעומת 3.5; P = 0.004).
חולים בקבוצת המחקר דיווחו על אחוזי טיפול בריאות נפש גבוהים יותר (32.1% לעומת 17.2%, P<0.001) ופסיכותרפיה או ייעוץ (32% לעומת 21.2%, P = 0.007).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!