אתר YNET מפרסם היום כתבת תחקיר בה מצוטטים מימצאים ממחקר שנערך בישראל לאחרונה, אשר לפיו שיעורים גבוהים מהצוות הרפואי הרלבנטי בבתי חולים ומרפאות לא עבר הכשרה מתאימה לזיהוי מקרים של ילדים מוכים. כ-15% מהמשתתפים בסקר שנערך במסגרת המחקר דיווחו כי היו עדים למקרים שבהם חשדו שמדובר בהכאת ילדים, אך נמנעו מלדווח על כך.
לפני מספר חודשים דנו בנושא הכאות ילדים במסגרת הפינה של “60 שניות”. לאור מחקר זה יהיה זה אולי מעניין ואקטואלי לעיין במחקר אותו סיכמנו. לעיון בסקירה: 60″ שניות על עונש גופני והפרעות נפשיות”
המחקר בחן אם חסימת דרכי הדמעות – Nasolacrimal Duct Obstruction – קשורה לשכיחות ולסיכון מוגברים להפרעות נפשיות, ובעיקר דיכאון, חרדה והפרעה דו־קוטבית
המחברים מדגישים כי יש להבחין בין בדידות חברתית, רגשית וקיומית, מאחר שכל סוג עשוי לחייב מענה שונה
השפעת עצימות הפעילות של כל אחד מבני הזוג על איכות החיים שלו ושל בן או של בת זוגו
מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת
אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות
הקשר בין PTSD, פגיעת מוח ואלצהיימר
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!