סילדנפיל (ויאגרה) עשוייה להפחית את הלחץ הריאתי ולשפר תפקוד ויכולת בקרב מטופלים עם ממחלת תאים חרמשית (sickle cell disease – SCD) הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי.
יתר לחץ דם ריאתי הוא גורם סיכון למוות במטופלים עם SCD, אך אין זה ברור אם יתר לחץ דם ריאתי הוא סמן או סיבה ישירה לתמותה. כדי להבין טוב יותר את הפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם ריאתי בחולים עם SCD, החוקרים מה-NIH העריכו את התפקוד הלבבי-ריאתי בחולי SCD עם יתר לחץ דם ריאתי, ובקבוצת בקרה של חולים ב-SCD ללא יתר לחץ דם ריאתי.
החוקרים מצאו שיתר לחץ דם ריאתי בחולי SCD הוא גורם לסימפטומים אשר עלולים להוות סיבה ישירה לתמותה. דיווח זה נמסר במפגש השנתי ה-46 של החברה האמריקאית להמטולוגיה שהתקיים ב-6/12 האחרון בוושיגנטון.
בכדי לבדוק אם טיפול ספציפי ליתר לחץ הדם הריאתי הוא בעל השפעה כלשהי על הלחץ הסיסטולי הריאתי בעורק הלב-ריאה, עקבו החוקרים אחר 9 נשים ו-3 גברים בגיל ממוצע של 40, עם SCD ויתר לחץ דם ריאתי.
המטופלים נטלו סילדנפיל (ויאגרה) למשך 3 חודשים לפחות (ועד 8 חודשים) במינונים של בין 25 ל-100 מ”ג שלוש פעמים ביום.
כאשר הישוו את התוצאות לקבוצת ביקורת, נמצא כי בתקופת הבסיס, שלחולים עם יתר לחץ דם ריאתי הייתה צריכת חמצן מקסימלי נמוכה יותר, מרחק הליכה קצר יותר במשך 6 דקות – עובדות שהדגימו רמת מחלה ריאה בין רקמתית חמורה יותר גם ב-CT ומדידות אחרות.
לאחר 6 חודשים של טיפול בסילדנפיל הייתה ירידה בלחץ העורק הריאתי מ-50 מ”מ כספית ל-41 מ”מ כספית. כמו כן, מרחק ההליכה ב-6 דקות גדל מ-394 מטר ל-476 מטר.
התכשיר נסבל היטב, כאשר 2 מטופלים הפסיקו את הטיפול כתוצאה מכאבי ראש. היו גם 3 אפיזודות של בצקת ארעית באיזור העפעף שלא דרשה טיפול מיוחד או הפסקת הטיפול בתרופה.
בשלושת הגברים שטופלו בקבוצה לא דווח על בעייה של זקפה מתמדת…
החוקרים מסכמים שמטופלים עם SCD , יתר לחץ דם ריאתי, גם כשהוא נמוך, סובלים מהפרעות בתפקוד לב-ריאה. טיפול בעזרת סילדנפיל נראה כבעל השפעה מיטיבה על הלחץ הריאתי והתפקוד, ונראה שהוא בעל השפעה חיובית על איכות החיים והאטת התקדמות המלה.
Presentation title: “Pulmonary Hypertension in Sickle Cell Disease: Cardiopulmonary Evaluation and Response to Chronic Phosphodiesterase 5 Inhibitor Therapy.” Abstract 235
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!