טיפול באסטרוגן או בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטין מעלה את הסיכון לדמנציה והפרעות קוגנטיביות בנשים מבוגרות (JAMA )

מחקר שבחן את מידת היעילות של טיפול הורמונלי בנשים פוסטמנאופזליות למניעת דמנציה, המתפרסם השבוע ב-JAMA , מצא שהטיפול ההורמונלי ,בין אם הוא מבוסס על אסטרוגן בלבד, או שילוב של אסטורגן ופרוגסטין, לא רק שאינו מפחית את הסיכון לדמנציה, אלא הוא אף מעלה אותו.

מחקר ה-WHIMS מצא כבר עלייה בסיכון לדמנציה הנובעת מטיפול באסטרוגן ממקור סוסי (conjugated equine estrogens (CEE) יחד עם ( medroxyprogesterone acetate (MPA , אך לא מצא קשר או השפעה להפרעות קוגנטיביות קלות (MCI ).

מטורת מחקר זה הייתה להשוות בין טיפול CEE בלבד, CEE יחד עם MPA על אפשרות לדמנציה ו-MCI במטופלות מבוגרות.  

כ-8,000 משתתפות, בנות 65 עד 79,  חולקו באופן רנדומלי וכפול סמיות למס’ קבוצות, כולל קבוצת פלצבו, טופלו ב-CEE בלבד, או בשילוב של CEE עם פרוגסטין למשך תקופה של עד כ-7 שנים.

בקבוצת האסטורגן בלבד הטיפול בוצע באמצעות 0.625 מ”ג ליום או פלצבו, ובקבוצת האסטרוגן והפרוגסטין המינונים היו של 0.625 מ”ג אסטרוגן, ו-2.5 מ”ג ליום של פרוגסטין. התוצאות העיקריות שנבחנו היו הסבירות לדמנציה, והפרעות קוגנטיביות קלות (MCI ).

נמצא שבקבוצת האסטורגן בלבד, 47 מטופחות אובחנו עם סבירות לדמנציה, מהן 28 היו מקבוצת ה-CEE ו-19 מקבוצת הפלצבו, מה שמצביע על סיכון יחסי של 1.49 למשתמשות באסטרוגן.

תוצאות אלה דומות לתוצאות שהתקבלו במחקר ה-WHIMS לקבוצת האסטרוגן והפרוגסטין שכללה 10,000 שנות מטופל, אשר בה 45 מטופלות באסטרוגן לעומת 22 בפלצבו אובחנו כדמנטיות בסבירות גבוהה. לאחר התאמה של משתנים נוספים, יחס הסיכון שהתקבל לדמנציה במחקר ה-WHIMS היה 1.76 בקבוצה זו.

ניתוח התוצאות לגבי MCI מצא יחס סיכון יחסי של 1.77 למשתמשות באסטרוגן בלבד (התוצאה הייתה עם p=.2 ולכן לא מובהקת סטטיסטית), ושל 2.19 עם מובהקות סטטיסטית לקבוצה שטופלה באסטרוגן והפרוגסטין במשולב, על בסיס ה-WHIMS.

במחקר זה 76 מטופלות אובחנו כסובלות מ-MCI בקבוצת ה-CEE (אסטרוגן בלבד) ,לעומת 58 מקבוצת הפלצבו, יחס של סיכון יחסי של 1.34 עם מובהקות סטטיסטית.

בקבוצה שטופלה בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטין יחס הסיכון היחסי היה דומה ועמד על 1.25 . בקבוצת האסטרוגן בלבד, 93 מטופלות שטופלו באסטרוגן בלבד אובחנו כסובלות כנראה  מדמנציה או MCI , לעומת 69 נשים מקבוצת הפלצבו – יחס סיכון של 1.38 , מובהק סטטיסטי.

החוקרים מסכמים שטיפול באסטרוגן בלבד לא הפחית את הסיכון לדמנציה או ל-MCI אלא העלה אותו. כך גם לגבי הטיפול בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטין. אי לכך, טיפול בהורמונים למניעת דמנציה או הפרעות קוגנטיביות בנשים בגיל 65 או מבוגרות יותר – אינו מומלץ.

JAMA. 2004;291:2947-2958.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן