לרגל “יובל” 4 שנים להקמתה של e-Med , פנינו למס’ רופאים בכירים הנמנים על מנויינו, וביקשנו מהם להתייחס בקצרה לגבי הערכתם לאתר. הנה מה שנשלח אלינו, וכמו שנאמר: “לא נגענו..” :
ד”ר חנן טאובר, יו”ר איגוד האורטופדיה:
אני מוצא את E-MED אתר חשוב בתחום ההתעדכנות הרפואית. עיקר חשיבותו מבחינתי שהוא נותן לי עדכון רחב על תחומים ברפואה שהינם מחוץ לתחום ההתמחות הישיר שלי וכך אני ער
לחידושים ברפואה הכללית ויכול לעזור למטופלי יותר.
לעיתים אני גם מגלה חידוש בתחום אחר ברפואה שיש לו נגיעה לעבודתי אני, ובהתאם לצורך אבחר באם להתעמק בו יותר.
ד”ר יהודה ברוך.
הינה לעזר רב בפרקטיקה היומיומית. מועדון העיתונות (הג’ורנאל קלאב) מרחיב את הדעת ומפרה מבחינה מקצועית.
בברכה וחג שמח
פרופ תמר פרץ
לשמחתי אני מנויה על e-Med כבר כמעט כשנתיים.
המנוי מהווה מקור ידידותי ורב גוני לעידכונים בתחום רפואה ומינהל.
המדורים השונים הן בראיונות אישיים עם רופאים ואנשי מינהל רפואי מובילים, הן בתחום הסקירות הקליניות, הן בתחומי כלכלת בריאות שהפכו חלק מהחיים של כולנו, והן בתחום הפרסומים והחדשות, הינם כלי מצוין לשמור את היד על הדופק.
מאגר התרופות היה בן הראשונים שאפשר חיפוש בזמן אמת לעידכוני הסל, הבדלים בין הקופות ועוד.
אשמח לראות יותר אינטראקציה ותגובות on line בדומה למתרחש בBMJ.
אני מודה לך שוב שנית על הופעת נציגי האתר להרצאות בתחום כלכלת בריאות בפני פורומים של רופאים מינהליים וצוותי בקרה של מחוז השרון מכבי ש”ב.
אשמח להיות בקשר גם בעתיד.
בברכה,
ד”ר א. גרוסמן
ס’ המנהל הרפואי
מכבי שרותי בריאות
מחוז השרון
פרופ’ מורדכי רביד, מנהל מח’ פנימית ויו”ר ועדת תרופות שירותי בריאות כללית
- קטגוריות: הרצאות
מאמרים
מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד
הדוח מצביע על פער משמעותי בין החלטות הממשלה לבין יישומן בפועל, ומתריע מפני השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות נרחבות
תוצאות פסיכולוגיות ותפקודיות ספציפיות לסרטן הערמונית שדווחו על ידי מטופלים בקרב גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך שנתיים לאחר האבחון: מחקר PREPARE Prospective Cohort
במחקר, שבוצע בכמה מרכזים בארה”ב, המטופלים בקבוצת המעקב דיווחו על תופעות לוואי נפשיות
פגיעה מוחית טראומטית ותסמיני דיכאון בקרב מבוגרים המתגוררים בקהילה: מחקר עוקבה פרוספקטיבי
המחקר הנוכחי ביקש לבחון את הקשר בין היסטוריה של פגיעה מוחית לבין התפתחות תסמיני דיכאון ושימוש בתרופות נוגדות דיכאון לאורך תקופת מעקב ממושכת
הקשר בין כוריורטינופתיה סרוזית מרכזית (CSCR) לטיפוסי אישיות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה
הספרות בנושא הייתה עד כה הטרוגנית ולא חד־משמעית
שינה בגיל השלישי: אתגרים, סיכונים ואפשרויות טיפול
עם העלייה בתוחלת החיים, הפרעות שינה הופכות נפוצות יותר בקרב מבוגרים ומשמשות גורם משמעותי לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי, הבריאות הפיזית ואיכות החיים
5 צעדים למניעת טראומה שקטה בקרב קשישים וחולים כרוניים; מאמר אורח מאת ד”ר שחר בר
בשנתיים האחרונות מתפתחת בישראל תופעה שקטה של טראומה אזרחית מתמשכת









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!