יתכן כי הקשר בין דכאון ובין ארועים לבביים בחולים עם מחלת יציבה של העורקים הכליליים (coronary artery disease- CAD) מוסבר על-ידי החומרה של מחלת הלב עצמה, אומרים חוקרים מאוסטרליה וניו-זילנד.
מחקרים רבים תיארו קשר חזק בין דכאון לאחר ארוע לבבי ובין תחלואה ותמותה בהמשך. אולם החוקרים טוענים שרבים ממחקרים אלו נערכו בזמן השלב החריף של מחלת הלב והם סוברים שדכאון הינו סמן בלבד ולא גורם.
במחקר נבדקו סימני דיכאון ב- 1,130 חולים, 5 חודשים לפחות לאחר אשפוז עקב אוטם או תעוקת חזה בלתי יציבה. בתחילת המעקב נרשמו סימני דיכאון ב- 22% מהחולים, על-פי תוצאות ממשובים שהתבקשו למלא. בזמן מעקב ממוצע של 8.1 שנים היו 114 מקרי מוות קרדיווסקולרים, 108 אוטמי שריר הלב שלא נסתיימו במוות, 53 מקרי שבץ ו- 274 מקרים של תעוקת חזה בלתי יציבה.
לא נמצא קשר בין קיום סימפטומים של דכאון ובין תמותה קרדיווסקולרית, לאחר תיקון עבור גיל, מין ומקום. היה קשר מסויים לסיכון לארועים שלא נסתיימו במוות. נמצא קשר חזק בין דכאון ובין דיספניאה, אנגינה וקלאודיקצייה.
לאחר התאמה עבור גורמי סיכון קרדיווסקולרים, לא נמצא מתאם בין דכאון ובין הפרוגנוזה של החולים.
לא בטוח כי הסקירה שערכו החוקרים לגילוי סימפטומים של דכאון היתה יסודית דייה וכן ייתכן כי חלק מהמדדים עבורם נערך תיקון סטטיסטי מושפעים בעצמם מקיום דכאון, אומרים רופאים בתגובה למאמר. בנוסף לכך אין להתעלם מדכאון בבעלי בעיה רפואית כרונית ולו רק בגלל הפגיעה הקשה באיכות החיים שלהם, הם מוסיפים.
Eur Heart J 2003;24:2027-2037.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!