חוקרים איבחנו תת-קבוצה של חולים עם bipolar I disorder שאין להם היסטוריה של המחלה במשפחה ,ושפיתחו את המחלה בשלב מבוגר יותר בחיים מרב החולים.
בתוך קבוצת החולים , על ידי בדיקות EEG ושוני בממצאים קליניים ואישיותיים מצאו החוקרים איפיונים לתת- קבוצה של חולים ללא היסטוריה משפחתית של המחלה. היסטוריה פסיכאטרית של משפחת החולים חשובה לאבחון תת-קבוצות אלו בתוך חולי ההפרעה הדו-קוטבית.
כדי לברר האם יש קשר בין גיל בזמן ההתפרצות הראשונה של המחלה לבין ההיסטוריה המשפחתית , עקבו החוקרים אחרי גורמים אלו אצל 277 חולים עם הפרעה דו-קוטבית.
החוקרים מצאו כי בקרב 148 חולים ללא היסטוריה פסיכיאטרית משפחתית , הגיל בזמן הופעת התסמונת היה מבוגר בצורה משמעותית מאשר 129 חולים שהיה להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שעברו טיפול פסיכאטרי , או קרובים אחרים ביולוגיים שהיו בעלי הפרעה דו-קוטבית. אצל כ-25% מתוך החולים בקבוצה ללא היסטוריה משפחתית הופיעה המחלה בגיל של מעל 49 שנים , לעומת כ-9% מתוך החולים עם היסטוריה משפחתית פסיכיאטרית.
החוקרים סיכמו כי בקרב קבוצה זו היתה השפעה גדולה יתר של גורמים לא גנטיים , בשונה מהקיים בדרך כלל.
J Affect Disord 2003; 73: 271277
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!