ידוע על שכיחות גבוה של סימנים דיכאון בקרב חולי טרשת הנפוצה (Multiple Sclerosis-MS), אך בחולים שאבחנתם הובהרה רק לאחרונה, חומרת הדיכאון ושכיחותו הם קשים במיוחד, אנו לומדים מנתוני מחקר חדש, שפורסם ב-.American Journal of Psychiatry
קבוצת חוקרים ממרכז רפואי אוניברסיטאי בסיאטל, וושינגטון, שלחו שאלונים מובנים ל-1374 חולי טרשת הנפוצה, כאשר במוקד התעניינותם היו נתונים דמוגרפים, קליניים וסוציאליים כאחד. חומרת טרשת הנפוצה דורגה לפי . Expanded Disability Status Scale
חומרת סימנים דכאוניים הוערכה לפי (Center for Epidemiologic Studies Depression Scale (CES-D Scale.
לאחר שהתקבלו תשובות של 739 חולים (53.8% מהמדגם), התברר, שכמעט 42% מהמשתתפים סובלים מסימנים דכאוניים ניכרים (מדד CES-D Scale מעל 16), כאשר בכמעט 30% הגיעו לחומרה בינונית עד קשה (מדד CES-D Scale מעל 21). כמו כן, החוקרים גילו שאצל חולי טרשת נפוצה כרוניים עם מחלה מתקדמת שכיחות הסימנים הדכאוניים היתה גבוהה יותר, מאשר אצל חולים “חדשים” יחסית. שכיחות סימנים דכאוניים קשים בקרב חולים “חדשים” יחסית (עד שנה מאבחון הראשוני) היתה 32.1% לעומת 10.3% בקרב חולים מעל 5 שנים. יש לציין, שהחוקרים לא מצאו קשר משמעותי בין צורות ומהלך התקדמות המחלה ובין סיכון התפתחות הדיכאון.
על בסיס הנתונים, החוקרים טוענים, כי השכיחות הכללית של סימנים דכאוניים בקרב חולי הטרשת הנפוצה דומה לזו שבקרב הסובלים ממחלות מערכת העצבים המרכזית האחרות, אך השכיחות הרבה יותר גבוהה מאשר בקרב חולים הסובלים ממחלות גופניות כרוניות אחרות. את התופעה הזו הם מסבירים כי, לדעתם “מקורות הדיכאון בחולי טרשת הנפוצה הם רבים ושונים, כולל השפעה ישירה של הטרשת הנפוצה על המערכת לימבית (אשר אחראית על ויסות הרגשות אצל בני אדם – הערת עורך) וגם השפעות שליליות של מוגבלות תפקודית על ערך וביטחון עצמי ועל איכות החיים”.
הערת העורך – לנו נשאר רק להצטרף להמלצת המחברים להעמיק בהערכה ראשונית כוללנית, נוירולוגית ופסיכיאטרית ביחד, בכל המקרים החדשים (וגם הכרוניים) והקשים של טרשת הנפוצה. זיהוי מוקדם של סימנים דכאוניים וטיפול בהם מסוגל להקל על החולה ועל משפחתו וגם למנוע מקרי התאבדות בקרבם.
Depressive Symptoms and Severity of Illness in Multiple Sclerosis: Epidemiologic Study of a Large Community Sample
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מאמרים
סל התרופות כמו אקמול לחולה סרטן/ מאמר אורח מאת ד”ר אודי פרישמן
מדי שנה רועשת וגועשת התקשורת סביב סל התרופות, מה ייכנס
הטכנולוגיה שנועדה לשיפור הבריאות עלולה להגדיל את הפערים בבריאות/ מאמר אורח מאת שמוליק בן יעקב יו”ר האגודה לזכויות החולה
לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע,
האם אימוץ מהיר של תרופות ביוסימילאריות עשוי להשיג חיסכון של כ-600 מיל’ ¤ בשנה בעלות הטיפול התרופתי בישראל ? /מאמר אורח מאת ד”ר רוני גל
(*) המחבר הוא אנליסט פארמה בכיר בברנשטיין השקעות, ניו יורק
מערכת הבריאות איבדה את דרכה, אך בשווייץ האשפוז נעשה יותר נוח/ מאמריהם של פרופ’ בן דויד וד”ר זאב פלדמן ב”הארץ”
במאמר מתייחס ד”ר זאב פלדמן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים
רפואת העתיד: מותאמת אישית בסביבה הביתית/מאמרה של ד”ר מיכל הרן ב”הארץ”
במאמר שמפרסמת היום ב”הארץ” ד”ר מיכל הרן, רופאה בכירה במכון
החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי/כתבתה של רוני לינדר גנץ בדהמרקר
בכתבה מרתקת מתארת כתבת הבריאות של דהמרקר את ההתמודדות המשפחתית




תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!