גירוי העצבים ההיקפיים דרך העור (Transcutaneous Peripheral Nerve Stimulation) ל־Essential Tremor

מקור: JAMA Neurology
ניסוי קליני אקראי

רעד (tremor) בידיים הנובע מ־Essential Tremor (ET) מפריע לתפקוד יומיומי; כתיבה, אכילה, החזקת כוס וכן הלאה. קיימים תרופות וטיפולים ניתוחיים, אך חלק מהחולים לא מגיבים או סובלים מתופעות לוואי. גישה חודרנית  פחות היא גירוי חשמלי של עצבים היקפיים דרך העור (transcutaneous peripheral nerve stimulation, TPNS) על ידי התקן שנלבש על מפרק כף היד כדי להפחית את התנועות הלא רצוניות

מטרת המחקר
להעריך באופן אמפירי בתוך ניסוי קליני אקראי את ההשפעה של TPNS על תנועת היד והפרעת התפקוד בחולי ET, לעומת טיפול־ביקורת או טיפול רגיל בלבד.

שיטות
– חולים עם אבחנה של ET בגפיים עליונות השתתפו בניסוי אקראי, שבו ניתנו להם או גירוי TPNS או טיפול ביקורת (sham או טיפול רגיל) במשך תקופה מוגדרת
– המדדים העיקריים כללו מדידה כמותית של עוצמת הרעד (tremor power) באמצעות חיישני תנועה ו/או מדדים קליניים של פעילויות יומיות (Activities of Daily Living, ADL)
– הניסוי בוצע בסביבות שימוש ביתי או חוץ־ביתי בנקודות זמן קבועות

תוצאות עיקריות
– במחקר אקראי פרגמטי שפורסם, המטופלים שקיבלו TPNS הראו ירידה משמעותית בעוצמת הרעד לעומת קבוצת הביקורת. בפרט, חלה ירידה במדד tremor power ובשיפור במדדי ADL
– לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות להתקן
– עם זאת, יש להדגיש: חלק מהמחקרים הם לאחר־שיווק (real-world) ולא כולם היו ניסויים כפולי־סמיות עם ביקורת מלאה

מסקנות
המחקר מראה כי גירוי עצבים היקפיים דרך העור עשוי להיות טיפול משלים יעיל ובטוח לחולי ET, במיוחד למי שמגיב פחות לתרופות או שהתרופות לא מתאימות לו.

עם זאת, ההוכחות עדיין לא כוללות מספר רב של ניסויים רב־מרכזיים עם עוקבה ארוכה, והאיכות של הנתונים משתנה בין מחקרים.

המלצות קליניות וחשיבה לעתיד
– ניתן לשקול TPNS כאפשרות חודרנית פחות לחולים עם ET, במיוחד אלו שמעדיפים להימנע מניתוח או פוקוס אולטראסאונד
– יש צורך לבצע ניסויים גדולים יותר, עם ביקורת מדוקדקת, עוקבה ממושכת ומדדים קליניים ברורים כדי לקבוע את מיקומו המדויק בטיפול בשל ET – למשל: מי המטופל האידיאלי, באיזה שלב של המחלה, ובאיזו תדירות יש להשתמש בהתקן
– חשוב לעקוב אחר התוצאות לטווח ארוך; אם ההשפעה נשמרת, ואם מופיעות תופעות לוואי או ירידה ביעילות עם הזמן (habituation)

למאמר

ד"ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן