טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר National Health Insurance Service-National Health Screening Cohort of Korea להערכת הקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית.
מדגם המחקר כלל 311,547 משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה, עם הערכת חשיפה לטיפול אנטיביוטי בין 2003 ועד 2007 והמשך מעקב מ-2008 עד לאבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית או תמותה או עד דצמבר 2019.
חשיפה לטיפול אנטיביוטי סווגה כמספר הימים המצטבר של מרשמים לטיפול אנטיביוטי (0, 1-14, 15-30, 31-90, או 91 ימים ומעלה) ומספר משפחות תרופות אנטיביוטיות (0, 1, 2, 3, או 4 ומעלה).
התוצא העיקרי היה אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית, כפי שנקבע לפי רישום קוד אבחנה לפי ICD-10R א ניפוק תרופה נגד מחלה ריאומטית.
חשיפה לטיפול אנטיביוטי לוותה בעליה של 32% בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (יחס סיכון מתוקן של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.40). בקרב משתתפים שקיבלו טיפול אנטיביוטי לאורך 91 ימים ומעלה תועד סיכון גבוה יותר לדלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי (יחס סיכון מתוקן של 1.79, רווח בר-סמך 95% של 1.67-1.92) ובאלו עם חשיפה לאורך 1-14 ימים (יחס סיכון מתוקן של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.35-1.48).
בקרב משתתפים שקיבלו ארבע משפחות תרופות אנטיביוטיות ומעלה תועדה עליה של 61% בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי (יחס סיכון מתוקן של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.51-1.71) ועליה של 32% בסיכון בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי ממשפחה אחת (יחס סיכון מתוקן של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.38).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית בחולים תחת טיפול אנטיביוטי ממושך. מהנתונים עולה כי ישנה חשיבות רבה למתן הולם של טיפול אנטיביוטי ומעקב מתמשך אחר בטיחות הטיפול התרופתי.
Rheumatology, Sep 28, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!