שחקני פוטבול בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון (JAMA Netw Open)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open מצביעים על קשר אפשרי בין משחק פוטבול ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרקינסוניזם או מחלת פרקינסון. משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר והשתתפות במשחקי פוטבול ברמה מתקדמת יותר (מכללות או מקצועי) לוו בסיכון גבוה יותר להפרעה הנוירולוגית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרקינסוניזם ומחלת פרקינסון עלולות להתפתח בעקבות חבלות ראש חוזרות עקב אגרוף. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הקשר בין משחק פוטבול ובין הסיכון למחלת פרקינסון ומטרתם כעת הייתה לבחון סוגייה זו.

מחקר החתך התבסס על נתוני ממחקר Fox Insight, כאשר המשתתפים השלימו שאלונים למילוי-עצמי ודיווחו על אבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם ע”י רופא או איש צוות רפואי אחר.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מחלת פרקינסון ובין היסטוריה של משחק פוטבול, פרק הזמן שבו עסקו המשתתפים במשחק פוטבול פעיל, הרמה המקצועית הגבוהה ביותר בה שיחקו וגיל חשיפה ראשונה, תוך תקנון לגיל, רמת השכלה, היסטוריה של סוכרת או מחלת לב, מדד מסת גוף, היסטוריה של חבלת ראש עם אובדן הכרה וסיפור משפחתי של מחלת פרקינסון.

מדגם המחקר כלל 1,875 גברים (גיל ממוצע של 67.69 שנים) שעסקו בספורט מאורגן. ספורטאים לשעבר סווגו לאלו שעסקו בפוטבול (729 משתתפים, 38.9%) ואלו שעסקו בפעילויות ספורט אחרות (קבוצת ייחוס).

היסטוריה של משחק פוטבול לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.17).  בכלל המדגם, משך ארוך יותר של משחק פוטבול לווה בסיכון מוגבר לפרקינסוניזם או מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.19).

בקרב שחקני פוטבול, משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומשחק פוטבול ברמה גבוהה יותר (יחס סיכויים של 2.93, רווח בר-סמך 95% של 1.28-6.73) לוו בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השתתפות במשחקי פוטבול מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

JAMA Netw Open. Published online August 11, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן