בהרצאתו , אשר ניתנה בכנס האיגוד הפנימי (לצפייה בסיקור הכנס באתר האיגוד הפנימי – נא להקליק כאן, צוות רפואי בלבד) הדגיש ד”ר ביצור את חשיבות איזון הדיסליפדמיה המורכבת הן מ-LDL-C והן מ-HDL-C , שכן בשנים האחרונות ההתמקדות הבלעדית בטיפול הייתה ב-LDL-C בלבד. לכאורה הייתה תחושה שהסטטינים עושים עבודה כל כך טובה שאין צורך ביותר מכך…אך המחקרים מוכיחים שגם כאשר יש רמות אופטימליות של LDL-C , עדיין שיעור גדול מאוד יחסית של מטופלים תחת טיפול מיטבי של סטטינים נמצאים עדיין ברמות סיכון גבוהות לאירועים קרדיווסקולרים. מסתבר שהורדה נוספת של LDL-C תהיה כבר בעלת השפעה שולית, ולכן יעד הטיפול יכול להיות דווקא העלאת ה-HDL-C . פעילות גופנית אכן מעלה את ה-HDL-C אך יש לבצע פעילות אינטנסיבית וגם אז התוספת צנועה למדי…לכן למרבית המטופלים המלצה נכונה וחשובה זו לא תספיק. בעבר נהגו לתת פנופיברט אך זה לא נמצא כבעל השפעה קלינית. בסופו של דבר קרה מה שביצור מכנה “החזרה לעתיד” וחזרנו לניאצין. לניאצין השפעה מוכחת על העלאת ה-HDL-C אם כי המנגנון לא לגמרי ברור. הניאצין מעלה את ה-HDL-C , מפחית LDL-C , וגם מפחית טריגליצרידים, וגם את ה-LPA . הניאצין מהווה תרופה משלימה מצויינת לסטטינים ומביא לשיפור נוסף בפרופיל הליפידים והרכב השומנים. היעילות שנמצאה בשלב זה היא באמצעות מחקרי הדמייה שהראו ששילוב של סטטין וניאצין הביא לרגרסיה בעובי הקרוטיד, ולנסיגה בטרשת העורקים. ביצור סוקר את המחקרים המרכזיים שפורסמו לאחרונה, אשר כולם הצביעו על אותו מימצא: ירידה בטרשת באמצעות שילוב של ניאצין וסטטין. מחקרים ישנים יותר עם ניאצין הראו ירידה באירועי לב ובתמותה. (עוד לפני עידן הסטטינים). מחקר ה-HATS הראה ירידה באירועים קלינים בטיפול המשולב של ניאצין וסטטינים. מבחינת בטיחות יש לעקוב אחר רמות הסוכר אך סוכרת אינה קונטרה אינדיקציה לניאצין, להיפך. יש לעקוב אחרי תפקודי הכבד. הבעייה הקשה היא ההסמקה, אך בניאצין ER (ארוך טווח) השיעורים נמוכים יותר, ונטילה נכונה באמצעות טיפול הדרגתי, לפני השינה, ובלווי חטיף מאפשרת שליטה על תופעת לוואי זו. לסיכום, שילוב הניאצין (עם סטטין) בטיפול בדיסליפדמיה בעיקר במטופלים עם HDL-C נמוך עשוי להוות פתרון משלים מתאים המוביל לנסיגה או האטה של טרשת עורקים ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי. לצפייה והאזנה להרצאה המלאה באתר האיגוד הפנימי – נא להקליק כאן תיעוד ההרצאה בחסות אבוט, ייצרנית ומשווקת ניאספן.
אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA
מקור: Stroke
אין תגובות10/09/2026
שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!