לרינגיטיס, דלקת בית הקול, היא מחלה רספירטוריות שכיחה. מספר מחקרים הוכיחו כי מנה אחת של סטרואידים מקצרת את מהלך המחלה ומצמצמת את מספר הביקורים החוזרים במרפאה. המלצות ספציפיות לגבי התכשיר המועדף עדיין אין. מחקר המתאר מתן דקסמתזון, הראה, כי תרופה זו יעילה במידה שווה, כשהיא ניתנת דרך הפה או בזריקה. לגבי המינון הדרוש, מקובל לתת 0.6 מ”ג/ק”ג אך המחקר הוכיח כי מנה של 0.15 מ”ג/ק”ג משיג את המטרה.
מאחר ולרינגיטיס פוגעת בילדים בשנתיים הראשונות לחיים, רצוי היה להיעזר בתכשיר המשווק בצורת סירופ. ברוב הארצות דקסמתזון אינו משווק בצורת סירופ, לכן, רופאים רבים מעדיפים להשתמש בפרדניסולון שכן נמכר בסירופ.
במה תרופות אלה דומות ובמה הן שונות ?
שתי התרופות, דקסמתזון ופרדניסולון, שייכות לגלוקוקורטיקואידים. הפעילות האנטי-דלקתית של דקסמתזון, חזקה פי חמש מזו של פרדניסולון ומצטיינת גם באורך החיים של התרופה בגוף. חצי חיים של דקסמתזון הוא בין 36 ועד 72 שעות והתרופה נחשבת כגלוקוקורטיקואיד לטווח ארוך ואילו לפררדניסולון אורך חצי חיים של 12 ועד 36 שעות ותרופה זו נחשבת כקורטיקואיד לטווח בינוני.
מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות של שתי התרופות כאשר הן ניתנות במנה אחת בלבד. המינון של פרדניסולון היה 1 מ”ג/ק”ג ואילו דקסמתזון ניתן במינון של 0.15 מ”ג/ק”ג שתי התרופות ניתנו דרך הפה. המחקר התנהל בצורה כפולת סמיות ובאקראי. ההורים מילאו שאלון בעת הביקור בחדר מיון והמעקב נעשה דרך הטלפון לאחר שחרורו של הילד. במחקר השתתפו כ 65 ילדים בכל קבוצה.
קנה המידה להצלחה, the outcome measure היה מספר ביקורים חוזרים לאחר שחרור מחדר המיון.
בניתוח התוצאות התברר שהטיפול בדקסמתזון היה יעיל יותר מפרדניזון. בקבוצת הילדים שקבלה דקסמתזון רק 7% נזקקו לביקור חוזר בחדר מיון או במרפאה לעומת 30% ילדים בקבוצת פרדניסולון. הבדל זה הוא משמעותי סטטיסטית.
הערת העורך:- החוקרים בדעה כי ההבדל בין שתי התרופות נעוץ באורך החיים של התרופות בגוף. מאחר ודלקת בבית הקול נמשכת שניים עד שלושה ימים פרדניסולון מפסיק להיות אפקטיבי במהלך המחלה ואילו דקסמתזון ממשיך לפעול כל זמן שהילד חולה.
המסקנה, איפוא, כאשר מטפלים בדלקת בית הקול בפרדניסולון, אין להסתפק במנה אחת בלבד, אלא יש להמשיך טיפול במשך יומיים.
המאמר הופיע בעיתון Archives of Disease of Childhood מחודש יולי 2006
Prednisolone versus dexamethasone in croup:a randomized equivalence trial Sparrow A, Geelhoed G. Arch Dis Child 2006;91:580-3
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!