מספר זני חיידקי הפנוימוקוקוס העמידים לפניצילין ולתרופות נוספות הולך וגדל מידי שנה. בשנת 2000 אושר תרכיב חיסון חדש בארצות הברית. תרכיב זה פעיל נגד שבעה זנים שונים של פנוימוקוקוס, ולכן הוא המכונה החיסון ההפטולנטי: תרכיב זה כולל חמישה זנים העשויים לפתח עמידות לפניצילין.

בשנת 1998, 24% מזני הפנוימוקוקוס בארצות הברית כבר היו עמידים לפניצילין. בשנת 2004 אחוז הזנים  העמידים היה צפוי לעלות ל41%.  העמידות ספציפית לסרוטיפים מסוימים בלבד. מאחר ותרכיב החיסון מכוון  בעיקר נגד לסרוטיפים עמידים, ציפו החוקרים ומוסדות בריאות הציבור בארה”ב,  כי שימוש בתרכיב החיסון החדש יפחית מספר מקרי הזיהומים הפנוימוקוקליים העמידים לפניצילן. השימוש בתרכיב החדש מעורר שלוש שאלות:-

1   האם החיסון יפחית את מספר החולים המזוהמים בזנים עמידים לפניצילין

2   האם החיסון   יעיל אך ורק באוכלוסיית הילדים המחוסנים   או

3   האם החיסון ישפיע גם  על האוכלוסייה שלא קבלה חיסון פעיל ?

החיסון נכנס לשימוש בשנת 2000 וניתן לכל הילדים אשר טרם מלאו להם שנתיים.   ילדים בסיכון, וילדים שלקו במחלות כרוניות מסוימות, חוסנו אם טרם מלאו להם ארבע שנים. החוקרים בדקו תיקים של ילדים שחלו במחלות פנוימוקוקליות חודרניות  בין השנים 1996 ועד סוף שנת 2004.  תקופה של ארבע שנים בטרם היה חיסון, וארבע שנים נוספות בהן כל הילדים מתחת לגיל שנתיים כבר חוסנו. המחקר התנהל במספר מחוזות בארצות הברית עם אוכלוסיה כוללת של 15 מיליון נפשות  ובתוכם חצי מיליון ילדים מתחת לגיל שנתיים.

במחקר נבדקו התיקים של כל חולה שלקה במחלה פנוימוקוקלית חודרנית. למה הכוונה ? מחלה חודרנית מוגדרת כמחלה בה קיים זיהום בנוזל שאמור להיות סטרילי, דהיינו דם, נוזל השדרה או הנוזל  בין קרומי הריאות the pleural fluid..

התוצאות דורגו לפי התקופות. בתקופה לפני החיסון, מספר המקרים שחלו במחלה חודרנית, ושהיו עמידים לפניצילין ולתרופות נוספות, הגיע לשיא בשנת 1999. בתקופה לאחר תחילת החיסון  חלה נסיגה במספר החולים. הירידה היית מ  6.3   ל 2.7  מקרים ל 100,000 בני אדם, ירידה של 60%.

בקרב אוכלוסיית הילדים  מתחת לגיל שנתיים, שקבלו  חיסון, נצפתה ירידה בזיהומים פנוימוקוקליים לא רגישים לפניצילין עד ל 80%.  להפתעת החוקרים, גם באוכלוסיית  המבוגרים, שכבר הגיעה לגיל 65  ולא חוסנו, נצפתה ירידה של 50% . המסקנה, אפוא, לחיסון הייתה השפעה גם על האוכלוסייה הלא מחוסנת ואחוז הזיהומים החודרניים הולך ופוחת. כנראה מבוגרים נדבקים מילדים וכשאלה מחוסנים פוחת אחוז המבוגרים הלוקים במחלה חודרנית. החיסון  מעכב התפשטות זנים של פנוימוקוקוס עמידים לפניצילין .

במקביל התפתחה מחלה חלופית   replacement disease  – הדבקה  בזנים שאינם כלולים בחיסון. זנים שבעבר לא היו עמידים לפניצילין, והפכו לעמידים לאחר תחילת החיסון.   למזלנו תופעה זו הייתה שולית בלבד ולא מהווה סיכון.

בסכום נוכל לומר שקבלנו מענה לשלוש השאלות שהצגנו:

1. הייתה ירידה במספר החולים שנדבקו בזנים עמידים

2 ו 3 החיסון השפיע על האוכלוסייה המחוסנת וגם היטיבה באוכלוסייה המבוגרת שלא קבלה חיסון פעיל.

מאמר מערכת באותה חוברת של ה New England Journal of Medicine  סוקר את הספרות הרלבנטית שהופיעה בשנים האחרונות. ראשית כל, מחקרים קודמים הגיעו למסקנות דומות למאמר לפנינו. המאמר מוסיף שהחיסון  צמצם את מספר חולי דלקת קרום המוח הפנוימוקוקלית, דלקת אוזניים פנוימוקוקלית ואת מספר נשאי  הפנוימוקוקוס בלוע. מקובל,  מבוגרים נדבקים על פי רוב מילדים. לכן במידה ומספר הנשאים בקרב הילדים פוחת, פוחתים גם זיהומים פנוימוקוקליים במבוגרים.

המאמרים הופיעו בשבועון   New England Journal of Medicine  מיום 6 באפריל 2006.

Effect of introduction of the pneumococcal  conjugate vaccine on drug resistant Streptococcus pneumoniae