טיפול בהפחתת החשיפה לאנדרוגנים (Androgen deprivation therapy), או בקיצור ADT, הוא הבסיס לטיפול בסרטן הערמונית בשלבים מתקדמים. טיפול זה הוא למעשה סירוס באמצעים תרופתיים או ניתוחיים במטרה לדכא את הפרשת הורמוני המין הגבריים הקשורים לגדילת התאים הממאירים.
כיום, בנוסף לתפקיד המוכח של גישה זו במטופלים עם מחלה גרורתית, משתמשים בשיטה זו לעיתים גם במטופלים עם עלייה ברמת ה-PSA (prostate-specific antigen) לאחר טיפול מקומי, גם כאשר אין הוכחות למחלה גרורתית. כמו כן, ADTמשמש כטיפול נוסף בגברים העוברים טיפול קרינתי במחלה מקומית בסיכון גבוה.
למרות שלעיתים קרובות נצפית תגובה טובה וממושכת לטיפול, הרי שגישה טיפולית זו חושפת את המטופל לתופעות לוואי משמעותיות. מאמר זה סוקר באופן שיטתי את העדויות הקיימות בנוגע לתועלת ולסיכונים של ADT בטיפול במחלה הגרורתית והמקומית בסרטן הערמונית.
כריתת האשכים היא הליך פשוט יחסית הכרוך במעט סיכונים. כיום, שיטה זו כמעט ואינה בשימוש משום ההשלכות הפסיכולוגיות הכרוכות בה וקיום אלטרנטיבות תרופתיות בעלות יעילות דומה.
אגוניסטים ל-GnRH מביאים לדיכוי משמעותי של רמות הטסטוסטרון כשלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול, אך בתחילה גורמים לעלייה חדה ברמת הטסטוסטרון שעשויה להחמיר מחלה גרורתית. יש הממליצים על טיפול ראשוני באנטגוניסטים אנדרוגניים לפני התחלת הטיפול באגוניסטים ל-GnRH בכדי לחסום את השפעת העלייה החדה ברמת הטסטוסטרון על התאים הממאירים.
ניתן להשתמש באנטגוניסטים ל-GnRH להשגת סירוס תרופתי, אלו אמנם לא גורמים לעלייה הראשונית בטסטוסטרון, אך הם כרוכים בתגובה אנפילקטית בשכיחות של כ-4%. מקובל להשתמש בתרופות אלו במטופלים עם מחלה גרורתית סימפטומטית כאשר יש חשש שעלייה ברמת הטסטוסטרון תביא להחמרה מסוכנת במצבם. ישנן מספר קבוצות נוספות של תרופות המשמשות לחסימת השפעות האנדרוגנים, ביניהם אנטגוניסטים לרצפטור לאנדרוגן, ותרופות המונעות יצירת אנדרוגנים וסטרואידים.
מספר מחקרים הראו שטיפול ב-ADT במטופלים עם סרטן הערמונית בשלבים מתקדמים קשור בשיפור משמעותי באיכות החיים, כולל הפחתה בכאבי העצמות, שברים פתולוגיים, לחץ על חוט השדרה וחסימת השופכה. כמו כן נמצא שיפור בתוצאות במטופלים עם מחלה מקומית שטופלו ב-ADT בנוסף לטיפול קרינתי. אין הוכחות חד משמעיות לתועלת בטיפול ב-ADT במטופלים עם עליה ברמת ה-PSA לאחר טיפול מקומי אך ללא עדות לגרורות.
טיפול ב-ADT עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי כולל ירידה בחשק במיני, פגיעה בתפקוד המיני, גלי חום, דלדול עצם וסיכון מוגבר לשברים, שינויים מטבוליים ושינויים בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרוח.
לסיכום, טיפול להפחתת החשיפה לאנדרוגנים יעל בטיפול בסרטן הערמונית בשלבים מתקדמים ובמחלה מקומית בסיכון גבוה. במצבים אחרים יש לשקול בזהירות את יעילות הטיפול ב-ADT אל מול תופעות הלוואי הכרוכות בו והפגיעה הניכרת באיכות החיים
Androgen Deprivation Therapy for Prostate Cancer
Nima Sharifi, James L. Gulley, William L. Dahut
JAMA. 2005;294:238-244.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!