Lebrun CM, et al. Decreased maximal aerobic capacity with use of a triphasic oral contraceptive in highly active women: a randomised controlled trial. Br J Sports Med 2003;37:31520.

מבוא

            גלולות למניעת הריון מכילות רמה גבוהה של הורמונים מזו הפיזיולוגית: אסטרוגן ברמה של פי 5-3, ופרוגסטין ברמה של עד פי 2. לא ברורה השפעת רמה גבוהה זו של הורמונים על הפעילות האירובית וכוח השריר, בעיקר עקב תוצאות סותרות במחקרים שאינם מבוקרים.

שיטה

            אוכלוסיית המחקר כללה 14 נשים אשר פעילות בספורט אירובי תחרותי, בעלות מחזור חודשי סדיר, אשר לא השתמשו בגלולות למניעת הריון בשלושת החודשים אשר קדמו למחקר, ובעלות VO2max גבוה מ- 50 מ”ל/ק”ג/דקה.

ראשית, ביצוע הנשים מבחן מאמץ והערכת VO2max בשלב הפוליקולרי ובשלב המיד-לוטאלי של מחזור חודשי ספונטני. לאחר מכן עברו הנשים חלוקה אקראית לקבוצת גלולות ולקבוצת פלסבו, 7 נשים בכל קבוצה. הגלולות כללו 35 מק”ג אסטרוגן ומרכיב פרוגסטיני בשלושה שלבים שונים 0.5 מ”ג בשבוע ראשון ושלישי, ו- 1 מ”ג בשבוע השני של המחזור. הגלולות ניתנו למשך חודשיים, ומבחן מאמץ חוזר בוצע בסביבות יום 14 של המחזור בחודש השני לטיפול.

הערכת סבולת אירובית בוצעה על פי משך הזמן בו רצו המתנדבות על מסילה, במהירות המתאימה ל 90% מ- VO2max האינדיבידואלי של כל אחת, עד כשל. הערכת סיבולת אנאירובית בוצעה על פי משך הזמן בו רצו המתנדבות על מסילה במהירות של כ- 13 קמ”ש בשיפוע 20%. כח איזוקינטי של שרירי הארבע-ראשי והדו-ראשי ירכי הוערך על ידי דינמומטר, אשר מדד יכולת פשיטה וכפיפה במפרק הברך.

תוצאות

            הרכב הגוף הנשים בקבוצת הטיפול העלו 1 ק”ג במשקלן לעומת זה בשלב הפוליקולרי, במקביל לתוספת של 1% במסת השומן ועלייה בסך קפלי שומן אך ללא משמעות סטטיסטית.

            הורמונים רמות הורמוני המין בדם לא השתנו בתקופת הטיפול.

יכולת ביצוע מאמץ יכולת אירובית בתקופת הטיפול, מבוטאת בערכי VO2max, היתה נמוכה יותר בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בקבוצת הטיפול, ירדה יכולת זו בתקופת הטיפול בכמעט 5% לעומת היכולת בשלב הפוליקולרי. בקבוצת הפלסבו דווקא נצפתה עלייה של 1.5% בערכי VO2max. לא נצפו הבדלים בסבולת אירובית או אנאירובית בין הקבוצות או בין התקופות.

מסקנה ודיון

            זהו כנראה המחקר הראשון האקראי וכפול הסמיות, אשר נערך כדי לבחון את מידת השפעתן של גלולות למניעת הריון על כושר גופני בקרב נשים מאומנות. נצפתה ירידה בערכי VO2max עם השימוש בגלולה, מלווה בעלייה אשר אינה משמעותית סטטיסטית במשקל הגוף ובמסת השומן. לא נמצאה השפעה על יכולת אירובית או אנאירובית מקסימלית. ניתן למצוא מחקרים קודמים, בלתי מבוקרים, אשר הראו תוצאות דומות; עם זאת ישנן עבודות אשר לא מצאו השפעה. יתכן וניתן לייחס את ההשפעה למרכיב האסטרוגני, שכן מחקר מבוקר קודם הראה כי לתוספת גדולה של פרוגסטין אין ההשפעה על יכולת ביצוע מאמץ. המנגנון יכול לכלול השפעה על ניצול מאגרי האנרגיה, שכן הודגם כי אסטרוגן מפחית את רמות הגלוקוז בדם במאמץ. החוקרים מעלים קושי בבצוע מחקרים כפולי סמיות בנושא זה, עקב העובדה כי מחצית מהנשים הרגישו כי הן מקבלות גלולות אמת. קושי נוסף הוא בשונות הגבוהה במועד הביוץ ובאורך המחזור הקיימים בין נשים שונות.

החוקרים מסכמים כי לא נמצאה השפעה של הגלולות על רוב מרכיבי הכושר הגופני אשר נבדקו. הירידה הקלה ב VO2max עלולה להיות משמעותית מאוד לספורטאית התחרותית.

מספר נקודות באשר למתודולוגיה:

לא נמצא הבדל בין הקבוצות ב- VO2max המבוטא בליטר לדקה, אך כן כשמבוטא במ”ל לק”ג לדקה. כלומר, יתכן והעלייה במשקל (1 ק”ג בששה שבועות) גרמה לשינוי “מלאכותי”. יש לשים לב כי מינון האסטרוגן בגלולות גבוה 35 מק”ג, בעוד הגלולות הנפוצות בשימוש מכילות מינונים של 20 מק”ג; אפשר ומינון נמוך יותר ימזער את השפעת הגלולה. למרות כל זאת, מחקר זה מעלה אפשרות כי שימוש בגלולה עלול לפגוע ביכולת אירובית, יתכן ועקב עלייה במשקל ובאחוז השומן, ויתכן עקב שינויים מטבוליים.