מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מחקר המתפרסם ב-JAMA בוחן מה תדירות החשיפה לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית.
מחקר רב התמקד בזיהוי סימנים מקדימים למחלת לב כלילית, ומספר גורמי סיכון זוהו. מבין גורמי הסיכון הרבים, הגורמים שנמצאו בעלי קשר מבוסס ביותר למחלת לב כלילית הם: רמות גבוהות של כולסטרול בדם, יתר לחץ דם, עישון סיגריות, סוכרת והשמנת יתר.
למרות שגורמי הסיכון העיקריים שציינו מקובלים כגורמים ראשוניים למחלת לב כלילית, הרי שישנה עדות לכך שמעל 50% מהמקרים של מחלת לב כלילית מתרחשים בהעדר גורמי סיכון עיקריים אלו. מטרת מחקר זה הייתה לבחון מה תדירות החשיפה לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית.
החוקרים בחנו מידע שנאסף על-ידי שלושה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים גדולים: Chicago Heart Association Detection Project in Industry שכלל מעל 35 אלף גברים ונשים בגילאים 18 עד 59; screenees for the Multiple Risk Factor Intervention Trial שכלל קרוב ל-350 אלף גברים בגילאים 35 עד 57; ומדגם של כ-3300 גברים ונשים בגילאים 34 עד 59 מ-Framingham Heart Study. זמן המעקב במחקרים אלו היה בין 21 ל-30 שנים.
התוצאות העיקריות שנבחנו היו :היארעות מוות כתוצאה ממחלת לב כלילית, ביחס לחשיפה לגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית, שהוגדרו כרמות כולסטרול כללי גבוה מ-240 mg/dL, לחץ דם סיסטולי גבוה מ-140 מ”מ כספית, לחץ דם דיאסטולי גבוה מ-90 מ”מ כספית, עישון סיגריות וסוכרת.
כמו כן, מנתוני מחקר פרמינגהם נבדקה שכיחות אירועים לא-קטלניים של אוטם בשריר הלב, ביחס לחשיפה לגורמי סיכון אלו. נתוני המשתתפים בכל המחקרים עובדו לפי גיל ומין.
מתוצאות המחקר עולה שמוות ממחלת לב כלילית (כ-21,000 מקרים) היה קשור לחשיפה לגורם סיכון אחד לפחות ב-87% עד 100% מהמקרים במחקרים השונים.
מתוצאות מחקר פרניגהם עולה שאוטם לא-קטלני בשריר הלב היה קשור בחשיפה לגורם סיכון אחד לפחות ב-92% מהגברים שהיו בגילאים 40 עד 59 בתחילת המחקר ו-87% מהנשים בקבוצת גיל זו.
החוקרים מסכמים שמחקרם מראה שכיחות גבוהה של חשיפה לגורם סיכון אחד לפחות המקדים אירוע לב כלילי. תוצאות אלו עומדות בסתירה לעדויות ממחקרים קודמים שטענו ש-50% מהאירועים הכליליים מתרחשים באנשים ללא גורמי סיכון.
יש לציין שבמחקר זה נמצאה שכיחות גבוהה למדי של חשיפה לגורם סיכון אחד לפחות גם בנבדקים שלא פיתחו מחלת לב כלילית. ההסברים האפשריים לתופעה זו, על-פי החוקרים, הם התפתחות מחלה אסימפטומטית בלבד בתקופת המעקב או השפעת גורמים תורשתיים וסביבתיים בעלי השפעה מגנה על עורקי הלב.
לסיכום, מחקר זה מחזק את הגישה המובילה כיום ברפואה ראשונית, לפיה יש לשים דגש רב יותר על מניעה של גורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית: רמות גבוהות של כולסטרול בדם, יתר לחץ דם, עישון, סוכרת והשמנת יתר.
על אף שרמות שומני הדם הם גורם סיכון חשוב, הרי שהתמקדות בגורם זה בלבד אינה מוצדקת, והמידע ממחקר זה מהווה תזכורת לתשומת הלב שיש להקדיש לכל גורמי הסיכון במטרה להקטין את ממדי המגפה של תחלואה ותמותה ממחלת לב כלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!