הבטיחות והיעילות של מינונים נמוכים יותר של Bevacizumab לטיפול ברטינופתיה של פגות (מתוך כנס Retina)

ההשפעות הסיסטמיות של מעכבי VEGF בטיפול ברטינופתיה של פגות עדיין לא ידועות היטב ולכן יש מקום לבחור במינונים נמוכים יותר של Bevacizumab (אווסטין) או להחליף לתכשירים עם חשיפה סיסטמית פחותה.

מחקר BEAT-ROP הדגים השפעה חיובית של Bevacizumab לעומת לייזר בטיפול ברטינופתיה של פגות בשלב 3+. עם זאת, לא הייתה התייחסות מספקת להשפעות השליליות האפשריות שךל חשיפה סיסטמית לתכשיר זה.

מאחר ול-VEGF תפקיד חשוב בהתפתחות עצבים ואיברים בפגים, קיים חשש מוצדק כי עיכב VEGF עשוי להיות בעל השפעות ארוכות טווח על התפתחות מגוון איברים שונים, כולל המוח, ריאות, כליות ועצמות. מחקרים רבים בילדים בחנו את תופעות הלוואי של מעכבי VEGF במקרים של רטינופתיה של פגות וחלק מצאו סיכון מוגבר לעיכוב נוירו-התפתחותי חמור ותמותה. עם זאת, העדר נתונים מספקים נתונים בנושא אינו מאפשר להסיק מסקנות חד-משמעיות בנושא ובשלב זה, הנושא עדיין לא הוכרע.

מבין מעכבי VEGF, Bevacizumab הינו הטיפול המשמש בשכיחות הגבוהה ביותר ברטינופתיה של פגות אך הינו גם תכשיר עם חדירה גבוהה יותר ונוכחות ממושכת בזרם הדם. בעוד שמחצית החיים של Ranibiziumab הייא כשעתיים, ל- Bevacizumab זמן מחצית חיים של כשלושה שבועות והפינוי מזרם הדם בפגים אורך לפחות חודשיים.

הסיכון קיים, אך עדיין אינו מובן היטב ועד שהנושא יובהר היטב, סביר כי יש לנקוט בצעדים להפחתת הסיכון. הכותבים הציעו שתי דרכים להפחתת חשיפה סיסטמית: באמצעות בחירת מינון ו/או באמצעות בחירת תרופה.

במחקר בשלב 1 לקביעת מינון, קבוצת Pediatric Eye Disease Investigator Group בחנה את האפשרות להשגת יעילות דומה ברטינופתיה חמורה של פגות באמצעות מינונים נמוכים יותר של Bevacizumab והחוקרים הצליחו להראות כי מינון נמוך של 31 מיקרוגרם היה יעיל בכל 9 העיניים.

זיהוי מינון יעיל נמוך יותר של Bevacizumab עשוי להפחית את הסיכון למוגבלות נוירו-התפתחותית או השפעות מזיקות על איברים אחרים.

אפשרות נוספת היא שימוש ב-Ranibizumab, אשר יוצא מזרם הדם עם השפעה פחותה על רמות VEGF בדם. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים, בעיקר מחקרים פרוספקטיביים, העשויים לסייע למצוא מענה לשאלה זו.

מתוך כנס Retina

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן