מבחן שאיפת מניטול הוא דרך רגישה וברת תוקף להדגמת ההשפעה של טיפול בשאיפת קורטיקוסטרואידים באסטמה ולכן עשוי להוות כלי שימושי בהערכה הקלינית של חולים אסמטיים.
כך על-פי מסקנת חוקרים מפינלנד. “בעבודה היומיומית הקלינית, ההשפעה של טיפול בשאיפת קורטיקוסטרואידים נמדדת בדרך-כלל באמצעות תשאול החולה לגבי הופעת שיפור בסימפטומים שהוא חווה”. ציין אחד החוקרים.
“במהלך השנים האחרונות פותחו דרכים אובייקטיביות יותר להערכת ההשפעה של שאיפת קורטיקוסטרואידים, אך התקפות של מבחנים אלה נבדקה לעיתים נדירות בלבד”, הוסיף החוקר.
החוקרים השוו רגישות ותקפות של שלושה מבחני פרובוקציה של הברונכיות: מניטול, היסטמין ואויר קר, ב-17 חולים עם אסטמה שאובחנו לאחרונה.
בנוסף לשלושת המבחנים שבוצעו בתחילת הניסוי ולאחר 3-6 חודשים של טיפול בשאיפת קורטיקוסטרואידים במינון של 800 גרם ליום (budesonide) , הסימפטומים הוערכו באמצעות שאלונים ובאמצעות מודד נישא של זרם בנשיפה (PEF) פעמיים ביום במשך שבועיים.
הבדיקות בהיסטמין ובמניטול היו רגישות במידה זהה בהדגמת השפעת ה-budesonide על ההענות הברונכיאלית. “הירידה בהענות הברונכיאלית היתה משמעותית סטטיסטית ודומה בעוצמתה אחרי שלושה חודשים ואחרי ששה חודשים של טיפול ב-budesonide בשאיפה”, מדווחים החוקרים.
לדברי החוקרים הבדיקה באויר קר “נראית כפחות רגישה” משתי הבדיקות האחרות, שכן השינוי בהענות לא היה בעל משמעות סטטיסטית.
כדי להעריך את התקפות של הבדיקות, “הנחנו שהבדיקה תקפה אם השיפור בתוצאות הבדיקה תואם סטטיסטית את השיפור במצב החולה האסמטי במהלך הטיפול” אמר החוקר.
הבדיקות במניטול ובאויר קר עברו את מבחן התקפות, אך לא היסטמין.
CHEST 2003;124:1341-1349
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!